כל כך שונים – פרק 7:

נקודת המבט של שירה :
התקרבתי אליו.
" היי… " לחשתי.
" הכול בסדר? " שאלתי והנחתי בזהירות את ידיי על גבו.
– " כן הכול בסדר " הוא ענה במהירות והרטיט את גבו למגע ידיי.
הורדתי את הידיים.
" אתה לא נראה בסדר… " אמרתי.
– " פשוט עזבי אותי " הוא אמר והמשיך לדפוק את ראשו בקיר.
התקדמתי אל הדלת והחלטתי לעצור בפתח החדר.
" אם תצטרך משהו אני… " אמרתי והוא הסתובב אליי.
– " שאני יצטרך ממך משהו? למה מי את בכלל? סתם עוד ילדה עשירה שחושבת שהיא יכולה לקנות את כל העולם בכסף שלה " הוא קטע אותי.
" סליחה באמת שבאתי , אני רק רציתי לעזור… " אמרתי , נסערת.
– " אבל אף אחד לא אמר לך לבוא נכון? וגם לא לעזור.
עכשיו קחי את הרגליים שלך וצ-א-י לי מהחדר כוסעמעמק ערס " הוא הרים את הקול.
החלטתי שאני לא נשארת בחדר הזה יותר.
הוא הכאיב לי.
יצאתי מהחדר שלו ונכנסתי לשלי.
למה מי אני, הוא שואל? למה מי הוא בכלל? שאפילו יום אחד לא עבר והוא שופט אותי ככה…
*
נקודת המבט של אלידור:
יצאתי מהמקלחת ,לבשתי ג'ינס וחולצה לבנה ארוכה. סידרתי את השיער והתבשמתי.
יצאתי מהחדר וירדתי ישר לחדר אוכל, קידוש.
לא הלכתי היום לבית כנסת , אין לו מצב רוח.
ראיתי את אורטל יושבת במקום הקבוע שלנו, ישבתי לידה.
" שבת שלום אור שלי " אמרתי ובאתי לנשק אותה.
היא סובבה את הראש.
" מה יש? " שאלתי. היא לא ענתה.
" טוב… " נאנחתי.
– " תבואי אחרי האוכל לחדר שלי , אני חייבת לספר לך מה קרה אתמול! " נטע פנתה לאורטל בהתלהבות והמשיכה ללכת.
" אה נטוש נטוש " אורטל עצרה אותה.
" בואי תספר לי עכשיו… " היא הוסיפה.
נטע הסתכלה על שנינו.
– " עזבי חיים אני אספר לך אחכ , לא רוצה להפריע לכם " היא אמרה.
– " טוב מאוד " אמרתי.
" אבל את לא מפריעה. אלידור בדיוק קם " אורטל אמרה.
– " מה קם? " הסתכלתי עליה.
" בואי שבי " אורטל אמרה ולא התייחסה למה שאמרתי.
המשכתי להסתכל עליה ואז על נטע.
לא אמרתי כלום ובסוף קמתי.
אין בעיה. ככה היא רוצה את זה? אין שום בעיה.
" אלי! " שמעתי מישהו קורא לי.
דנינו. הוא סימן לי לשבת לידו.
" מה קרה חבר? אורטל קצת עצבנית? " הוא שאל.
– " יעבור לה " אמרתי וישבתי.
הוא תפח לי על השכם ואז התחיל הקידוש.
סיימנו לאכול ועליתי ישר לחדר.
אין לי כוח לראות אף אחד. אני לא מפסיק לחשוב על המשפחה שלי.
אם אני יגלה שהזין הזה חזר לאיים על המשפחה שלי אני לא יודע מה אני יעשה.
הוא כבר לקח לי אח אחד, אני לא אתן לו לקחת מישהו אחר.
רק המחשבות על זה הורגות אותי.
הלכתי אל החלון והדלקתי סיגריה.
הוצאתי את השאכטה הראשונה. נאנחתי.
" אחח.. את היחידה שמרגיעה אותי " הסתכלתי על הסיגרייה.
– " אתה מוכן לא לעשן לי מול החלון? " שמעתי מישהי אומרת.
ידעתי, זאת ההיא מהחדר ליד. ראיתי אותה יושבת על החלון. בואנה איך קוראים לה בכלל?
" וואלה? את יכולה לסגור את החלון " אמרתי.
– " טוב, מצטערת שהפרעתי לגילויי האהבה ביניכם. תמשיכו כאילו לא הייתי פה " היא אמרה וירדה מהחלון. היא באה לסגור אותו אבל ברגע האחרון כיביתי את הסיגריה והחזקתי את החלון פתוח ככה שהיא לא תוכל לסגור אותו.
" רגע רגע " אמרתי.