"אהבה בלתי אפשרית"-סיפורי ערסים עומרי ואדל פרק 3

פרק 3-

יבשתי אותה והלכתי משם..

"תתעורר עכשיו ותפתח את השמיים שלך,תראה את הסימנים רק אם אתה ער,כאן ועכשיו,עכשיו או לעולם לא" -Aliados"

נ.מ אדל
ראיתי איזה אחד ממש חתיך שירדתי מהבמה,אולי זה יהיה קיטשי,אבל הרגשתי מלא דברים באותו רגע,הלב שלי דפק כמו מטורף,הבטן שלי התהפכה,והכי גרוע,לגלות בסוף שאותו הילד הוא ערס,והוא עוד קורא לי היסטרית?! בא אלי עם המשפטים המתנשאים שלו?ואיי הוא מעצבן אותי.הסתיים הטקס,ועלינו לכיתות בחזרה,ישבתי ליד שון,ונועה לא נכנסה בכלל לכיתה,שון לחש לי "איפה הגאון?"
"לא יודעת,לא ראיתי אותה מאז שההערס ההוא התחיל איתי" אמרתי שאני חושבת עליו עוד
"מה?איזה ערס?" שון ענה מבוהל
"מה?אה…כלום" הכחשתי
"נו דברי" הוא האיץ בי
"סתם איזה טמבל אחד שחושב שהעולם שייך לאבא שלו" עניתי עצבנית
"יש לו שיער שטני כמו שלך?הוא גבוה כזה?" הוא שאל אותי כאילו הוא נזכר במישהו
"כן,מאיפה אתה יודע?" שאלתי בחזרה
"כי בחופש,שהייתי בברזיל,הכרתי את שגריר ישראל בברזיל,קוראים לו מורדי בן שושן,וגם הבן שלו היה איתו,ניראלי קוראים לו עומרי" שון ענה לי
"כן ולמה שזה יהיה הוא אם ראית אותי בבזיל?" שאלתי
"קודם כל אומרים ברזיל לא בזיל,וחוץ מזה ראיתי אותו גם בטקס" הוא ענה
"קיצור העומרי הזה ערס,מתנשא,ועכשיו גם טחון?יופי,פותחים שנה מדהים" אמרתי עצבנית
"חחחח אוהב אותך" שון אמר וחיבק אותי.
אחרי כמה דקות נכנס מורה חדש לכיתה,מענין מה רמת העצבים שהוא יביא לי
"שלום תלמידים,קודם כל אני איתמר,הוספתי למערכת את השעה לכל השכבה" הוא אמר בנחמדות
"והשעה הזו היא?" שאלתי אותו
"מה שתרצו שהיא תהיה" הוא שוב ענה בנחמדות,בלברליות מוזרה,והוסיף "יש לי שאלה אליכם,מהי לדעתכם אהבה?"
השיעור פתאום התחיל לסקרן אותי,אחרי כמה שניות אלה אמרה..