האקדמיה – פרק 10 =] ( פרק מותח קצת ) !

הוא התקרב לנשק אותי " לפני שנייה נשקת את סול ! עכשיו אתה רוצה לנשק אותי ?
אמרתי לך שאתה חסר כבוד " אמרתי ושמתי את ידי על פיו .
" כן ובגלל זה אני אוהב אותך , שאת אומרת הכול בפנים " הוא אמר ונשק אותי .
התנתקנו ופשוט התרחקתי ממנו , אני התרחקתי והוא הלך אחריי "אל תלכיי " הוא בקש .
הוא הושיט את ידו בשביל תפוס אותי " מה אתה רוצה כבר ? אל תגע בי ! אל דבר איתי !
ותתייחס ככה שאתה לא מכיר אותי הבנת "? שאלתי ועצרתי אותו עם היד .
הוא תפסי את ידי וקרב אותי אליו " למה "? הוא שאל והסתכל לתוך עיניי .
" מה אתה רוצה ממני כבר ? יש לך חברה לא ? לך אליה "! אמרתי ונערתי את ידי .
הסתובבתי כדי ללכת " אתה לא קיים בשבילי " אמרתי והלכתי .
ראיתי את סול עומדת ליד הדלת " סול " אמרתי .
" אני מצטערת " אמרה סול .
" אני לא אוהבת אותו או משהו ! מצידי שימחק מהעולם " ! נסתי לא לצרוח עליה ככה שהיא תבין
שאין כלום ביני לבין דימן " אני ראיתי הכול " היא אמרה ..
" אז ראיתי שהרחקתי אותו ממני נכון "? שאלתי .
" כן ברור , הכול בסדר " היא אמרה עם דמעות בעיניים וחצי חיוך , אחרי שנייה דימן יצא וראה אותי
ואת סול מדברות וסול עם דמעות .
" מה קרה "? הוא שאל את סול .
" אל תתקרב אלי "! היא אמרה והוא ניסה לתפוס את היד שלה .
סול קצת התרחקה וחכתה לי " ספרת לה "? הוא שאל .
" לא היא ראתה הכול " אמרתי ושלבתי ידיים .
דימן לא אמר כלום רק הפנה את מבטו לרצפה " החיים שלך הם משחק " אמרתי והתרחקתי .
" הם לא "! הוא הרים את מבטו וצרח עלי " הייתי חייב " הוא אמר .
" ממש היה חייב " אמרתי לעמי ודימן הגיש לי פתק ביד " תקראי את זה בבקשה כשתחזרי לבית
אם תרצי לדבר איתי אחרי זה תתקשרי אבל אם לא אני יבין " הוא אמר , חטפתי את הפתק מהיד והכנסתי
לכיס " בסדר " אמרתי והלכתי לסול .
" את הולכת לבית "? שאלתי אותה .
" כן " היא אמרה לי .
" בואי אני יסיע אותך " אמרתי והיא הנהנה בראשה .
נכנסנו ללימוזינה וישבו , קאט וג'יי הסתכלו על סול כאילו -למה-היא-באה- ?
ככה – כי-אני-רוצה ! החזרתי להם מבט כזה -בסדר-בסדר הם החזירו לי מבט של פחד .
עצרנו ליד הבית שלה , וילה גדולה לבנה ויפה " תודה " היא אמרה ויצאה מהלימוזינה .
" אם תרצי משהו תקשרי אליי " אמרתי היא הנהנה ונכנסה לבית .
" לא לשאול שאלות " אמרתי שג'יי פתח את הפה כדי לשאול משהו .
ג'יי פתח עיניים לרווחה ונראה כמו דג , הלימוזינה המשיכה לנסוע עד הבית שלנו ונכנסתי , עלתי לחדר ו
וזרקתי את התיק בפינה של החדר וישבתי על המיטה ושמתי את המחשב הנייד שלי על הברכיים והתחלתי לכתוב תסריט לסרט :
"ג'יי הציק למליסה " עזוב אותי " היא צעקה .
" נו ג'יי עזוב אותה " אמר סהר .
" אני עוד יחזיר לך , חכה שאני יצטרף לאקדמיה שלך ותראה איזה פדיחות אני יעשה לך " צחקה מליסה .
" רואה בגלל זה אני לא רוצה שהיא תבוא " אמר ג'יי .
" אני ידועה בנקמות שלי " חשבה מליסה לעצמה .
סהר הרגיש לא טוב וקבל שיחת טלפון " הלו "? הוא שאל .
" אני יעשה הכול " הוא אמר .
" לא צריך לפגוע באחותי " הוא אמר " אני בן אחד עשרה " הוא הוסיף .
" אוקע נתראה הלילה " הוא אמר וניתק .
" מה קרה "? שאלה מליסה את סהר אחיה הקטן .
" כלום " הוא ענה וחייך חיוך קטן ועלה לחדר .
" הוא יכול לפגוע באחותי בגלל טעות קטנה שעשיתי , בסדר אז גנבתי הרבה כסף אבל למטרה טובה
, ובגלל זה הסגירו אותי ומחפשים אותי אז אם אני יעלם הם לא יפגעו במליסה " חשב סהר."
סיימתי לכתוב חצי מהתסריט בגלל שאנחנו לא מצלמים סרט של שעה רק של עשר דקות זה יותר
דומה לסירטון , הוצאתי את הפתק שדימן נתן לי ופתחתי : "מליסה אני יודע הכול עליך ! אני יודע
שאת לא ילדה כזאת קשוחה שיש לך איזה חולשה אז מה שאני יספר לך אני יודע שאת לא תדברי איתי
בגלל זה , אז ככה : אח שלך סהר מת ! מה שקורה לך עכשיו זה אני עושה .. כול הרמזים האלו שסהר
" נותן " לך זה אני אבל יש לי סיבה מיוחדת ואמרתי לה שמה שעשיתי הייתי חייב ! " הוא כתב בפתק .
" ג'יי"! צעקתי בכול הבית.
" מה קרה "? הוא רץ אלי במיהרות מתנשף .
" תראה " אמרתי ונתתי לו לקרוא את הפתק , הוא התחיל לקרוא ומלמל משהו לעצמו " מה..סהר ..
מנייאק " הוא סיים למלמל שקרא את זה .
" תתקשרי לחבר הזה שלך ותגידו לו להפגש איתך בפארק הורדים, לא מטיילים שם מאז מה שקרה
עם סהר " הוא אמר .
" אוקע " אמרתי והתקשרתי לדימן .
" הלו "? הוא שאל
" דימן אני צריכה לדבר איתך " אמרתי .
" מה זאת "? הוא שאל
" במקרה זאת מישהי שנתת לה פתק היום , שנשק אותה ליד חברה שלו " אמרתי .
" הוא נשק אותך "? שאל ג'יי עצבני .
" שוש " השתקתי אותו .
" מליסה "? הוא שאל מופתע .
" אני צריכה להפגש איתך בגן הורדים " אמרתי .
" בסדר אני יוצא לשם " הוא אמר ונשמע רציני .
" אני באה " אמרתי ונתקתי .
" מליסה תשאלי אותו מה הפשר לכול זה ואני יהיה במקום כולשהו ואני ישמע אותכם אבל שלא יראה אותי"
אמר ג'יי ויצא מהחדר שלי , לבשתי ג'ינס כחולה גבוה , חולצה אפורה נופלת ומעיל שחור ארוך .
נסענו לגן הורדים באוטו של ג'יי שלא יחשדו , הגעתי לשם ויצאתי לכיוון הכביש שעובר בגן בורדים
השומם לא היה שם אף אחד מאז התאונה של סהר , אף אחד לא ראה את המכונית שדרסה את
סהר חוץ ממני אז חושבים שהגן הזה הוא רדוף רוחות או משהו מטומטם , עמדתי בדיוק איפה שדרסו
את סהר .
הכול היה ערפל כבד " מליסה "? שמעתי את הקול של דימן .
" פה " אמרתי .
דימן הופיע מולו והחזיק את ידי ונשק אותה " אני שמח שאת מדברת איתי " הוא אמר .
" אני צריכה תשובות " אמרתי .
" כמובן " הוא אמר .
" למה אתה עשית את כול זה ? ואיך "? שאלתי .
" מה איך "? הוא שאל .
" איך הצלחת להכנס לחדר של סהר ? איך סהר הופיע אצלי בחדר ? איך אתה יודע שאני אוהבת
פרפרים ? " שאלתי מופתעת .
" איך הצלחתי להכנס לחדר של סהר ? יש לי מפתח ! איך סהר הופיע אצלך בחדר ? הולוגרמה !
איך אני יודע שאת אוהבת פרפרים ? סהר רשם את זה ביומן שלו " אמר דימן .
" מה זאת אומרת היומן שלו ? קראתי אותו ולא היה כתוב שם כלום על זה " אמרתי .
" היומן שמצאת אצלו זה חיקוי היומן האמיתי שלו אצלי " הוא אמר .
" תביא אותי לי "! אמרתי .
" אסור לי "! הוא אמר רגוע .
שלבתי ידיים " למה אסור "? שאלתי .
" אם תקראי ביומן שלו את תיהיה חלק מהתעלומה של סהר " אמר דימן .
" אני מסתכנת , תביא אותו " אמרתי .
" בסדר " אמר דימן " תצאי מתוך הכביש ואני יתן לך אותו " אמרתי ודימן הלך קדימה לעברי ואני הלכתי
אחורה ויצאתי מתוך הכביש , דימן הגיש לי את היומן ופתחתי אותו .
אחרי כמה שניות שפתחתי אותו שמעתי רעשי מצד הכביש , הלכתי כמה צעדים לכיוון הכביש וראיתי
אותו ! את המכונית ! את המכונית שדרסה את סהר נוסעת ! זה היה ג'יפ לבן , פעם ראשונה שאני
רואה כזאת מכונית אין אצל אף אחד בעיר כזאת מכונית .