המשך לסינדי(סינדרלה)

זה ההמשך לזה שכתוב שסינדרלה והנסיך חיו בעושר ואושר ובלה בלה בלה….

השנים עברו,
הימים חלפו,
ולשניים-זוג תאומים נולדו.
בכיות בלילות,
צרחות בימים,
תתפלאו,אבל דווקא מצד ההורים הטריים.
סינדי השתגעה,
איבדה את דעתה,
ובחצות הליל-ברחה מביתה.
הסתובבה ביערות,בין שיחים ובין עצים,
כשלפתע מצאה בקתה מאחורי ההרים.
דפקה בדלת,צלצלה בפעמון הבקתה,
אך כל ששמעה היה דממה.
החליטה להיכנס לבית הנמוך,
אך נאלצה להדחק בין כוך לכוך.
היא הסתובבה בבקתה הקטנה,
כשהיא זוחלת על הרצפה הקרה.
ניסתה להזדקף במהרה,
אך ראשה נחבט בתקרה.
היא החליטה לשכב,"להניח את הראש לדקה",
אך לפתע-הדלת נפתחה.
7 אנשים,נמוכים במקצת,
נכנסו לבקתה ונצמדו אחד לשני-כאילו היו ישות אחת.
"מי את?" אחד הגוצים שאל,
"זה השטח שלי!" חברו אמר וכיוון אליו את האגודל.
"חברים,תרגעו. זו רק שלגיה." אמר גמד בטון רגוע,
סינדי לא הבינה,אך הנהנה וניסתה "להרגיע".
"מה יש לאכול?" הגמד הרגוע אמר,
אך סינדרלה לא הבינה,רצה מהבקתה וברחה אל מאחורי ההר.
המשיכה לרוץ,המשיכה לברוח,
כשלפתע עצר אותה בחור קירח.
"ראית במקרה זאב? שמן כזה,בתחפושת של סבתא?" הבחור שאל,
"לא ראיתי כלום!" השיבה בתוקפנות וצעדה עוד שעל.
סינדרלה התגעגעה,
לילדים,לבעלה.
ולכן החליטה לחזור לביתה.
אך שכחה היא את הדרך וסתם הסתובבה במעגלים,
ולפתע הבחינה בשביל העשוי מפרורים.
פסעה בעקבותיו ונעצרה כשהוא נגמר,
נעמדה מול בקתה נוספת,שקירותיה מכוסים בשוקולד מר.
דפקה היא בדלת,העשויה מעוגיות,
והאישה אשר פתחה-הייתה מכוסה ביבלות.
קריאות וצרחות נשמעו מתוך הבקתה,
אך הגברת היסתה אותם בצעקה.
"בואי,הכנסי." המחוצ'קנת אמרה,
וסינדי נענתה לבקשתה.
"זהו המטבח." האישה הציגה,
"תבדקי את חום התנור." הוסיפה.
סינדרלה התכופפה ופתחה את דלת התנור,
אך זה היה מאוחר-
הגברת דחפה אותה,וזהו סוף הסיפור.