Dont wake me up פרק 14

-נקודת מבט של מייק

יצאתי מהחדר של קים לסיבוב, השארתי אותה ללמוד לבד, כפי שביקשה. מחוץ לאוניברסיטה נתקלתי באדלייה, שהייתה נראת במצב לא שפוי, אבל זה לא הזיז לי. נתקלתי בה, אבל המשכתי בדרכי, "אתה יודע, אומרים סליחה בימנו" אמרה אדלייה ואני הסתובבתי אליה בחזרה, "סליחה" אמרתי בקול ציני והמשכתי ללכת, אבל אח"כ הרגשתי שהיא נוגעת לי בכתף, היא סובבה אותי ונישקה נשיקה ארוכה ולא נתנה לי להתנתק, אבל לבסוף התנתקתי ממנה ודחפתי אותה קלות לאחור. "אתה יודע, אתה תהיה הראשון שלי אחרי כ"כ הרבה זמן, מה אתה חושב על זה?" אמרה בקול מפתע, "רק אם זה ישאר בנינו" אמרתי לפתע, אדלייה חייכה חיוך מפתע והלכנו לחדרי, אני אוהב את קים, אבל..

-נקודת מבט של אדלייה

השעה הייתה בסביבות שש, יצאתי מחדרו של מייק כשכבר הייתי במצב פחות או יותר שפוי, בדרך נתקלתי באלכס. "וואה וואה, את בסדר?" שאלתי, כשראיתי שבא לה לרצוח מישהו. "הקים הזאת!!" אמרה, ותוך בערך שלוש דקות מצאנו את עצמנו יושבות בחדר שלנו על מיטתה של אלכס. "מייק התחיל אותי, וקים התחילה לריב איתי מכות מול כולם, כי חשבה ששכבנו ושאני אשמה. וואלה, אפשר בכלל להגיד שהיא התנפלה עליי רק כי הוא נגע בי, עכשיו גם אנה לא מדברת איתי וגם דילן, וכמובן קים." אמרה ולפתע עברה בי צמרמורת, כשנזכרתי שמייק וקים ביחד. "תדברי על זה עם קים, אבל אחרי שהיא תעשה את המבחן, כשהיא תרגע קצת. עד אז, יש לך אותי" אמרתי וחייכתי, היא חיבקה אותי ואז יצאה לחדר אוכל, אני התקלחתי ולמדתי לשיעור של מחר, ובערך בחמישה לעשר, התקדמתי לפארק הירוק וכבר שם ראיתי את אנה, היא ישבה שם ובכתה. "אנה, אנה! מה קרה?" אמרתי, בעודי מתיישבת ליד אנה. "די..דילן.." אמרה בגמגום וחזרה לבכות, "דיי, תנשמי, את היית איתי כשעברתי הפלה ובכיתי, זוכרת? אני אהיה פה איתך גם במצבים הכי קשים שלך" אמרתי בזמן שחבקתי אותה, היא הרימה את פניה ונשמה עמוקות. "קבלתי..היום שיחת טלפון, אמרו לי שדילן בבית חולים, לא משהו רציני.. אבל כשבאתי לשם, ריקי ישב מחוץ לחדר שלו, התיישבתי ליד ריקי ושאלתי מה קרה..הוא אמר לי שכשהוא יצא מהבית קפה הוא ניתקל בדילן, ודילן התנפל עליו באגרופים, אבל ריקי הגזים. נכנסתי לחדר שבו היה דילן, הוא נעמד מולי ואני התחלתי לצעוק, הוא צעק עליי בחזרה, בסופו של דבר סטרתי לו והלכתי משם, ריקי נשאר שם לבירור. איך הגעתי למצב הזה שאני בוכה בגלל בחור? איך?.." אמרה והמשיכה לבכות, "טוב דיי לבכות, מה את בוכה לי פה? שני בחורים רבו מכות בגללך, את אמורה ללכת בראש מורם, יאאלה, אני ואת הולכות לסטארבקס, נשב, ונחשוב איך תדברי מחר עם דילן, כי אם את זוכרת, מחר עושים לו מסיבת הפתעה" קרצתי לה והלכנו לסטארבקס.

-יום למחרת

בסביבות השעה אחד חזרתי לחדר, ראיתי את אלכס ואנה יושבות על מיטתן ומתאפרות, "אדלייה, מישהו בשם אריאל התקשר אלייך, ביקש שתחזרי אליו כשתתעוררי" אמרה אלכס ורצתי לכיוון השידה במהירות, הוצאתי את האייפון מהטעינה והלכתי לחדר האמבטיה ונעלתי אותו. חייגתי במהירות לאריאל, בתקווה שהוא יענה, כי אין לי זמן אחר לדבר איתו. "אדל, אני שמח שענית. הסחורה פה, כמו שביקשת, אני מחוץ לאוניברסיטה, קחי איתך את הכסף" אמר, ונתקתי, נשענתי על דלת האמבטיה ונשמתי עמוק, זה הולך להיות יום ארוך.

"זה יספיק לך לפחות לשבוע, דברי איתי, תזכרי שהם משפיעים רק אחרי חצי שעה/עשרים דקות, למשך שש שעות או טיפה פחות" אמר וקרץ לי, מצד אחד שנאתי את עצמי על זה שהתעסקתי עם הבן אדם הזה, מצד שני, יש לזה סיבה, התמכרות.
הלכתי לסמטה החשוכה שבה הייתי אתמול והסנפתי, הפעם את כל השקית. יצאתי מהסמטה והתקדמתי לכיוון המקלט של האוניברסיטה, ששם מתקיימת מסיבת ההפתעה לדילן. כשנכנסתי, כולם כבר ישבו על הכורסאות האדומות, ודילן באחת מהן. "מה פספסתי?" אמרתי בחיוך, בעודי מתיישבת ליד דילן. "שום דבר מיוחד" אמרה אנה, בקול עצבני. נשכתי את השפה התחתונה וראיתי שדילן בוחן את גופי, כשחייכתי אליו, הבנתי שהסמים כבר התחילו להשפיע עליי. בסביבות השעה חמש, חזרנו לחדרים, הלכתי יותר לאט מכולם בנסיון להשאר שפויה לעניי הפרופסורים. ליד החדר של הבנים, עמד דילן, הוא שוב חייך אלי ובחן אותי, התקרבתי אליו והצמדתי אותו לקיר. "מה יש לך היום?" אמרתי בחיוך, "סה"כ אני רוצה אותך איתי, אדלייה. את יודעת, אני עוזב, זה ישאר בנינו" אמר, ותוך כמה שניות מצאנו את עצמנו מתמזמזים בחדרו, "עכשיו מתחילה המסיבה" אמרתי, ודילן חזר לנשק אותי במהרה.

-מנקודת מבט של גרייס

אני מרגישה פשוט לא קשורה, הם הזמינו אותי, אבל היחידה שדברתי איתה זו רובי. זה בחיים לא קרה לי, שהייתי מהאלה שיושבות בצד. "וואו, את בסדר?" שאל אותי..ריקי, אני חושבת, כשנתקל בי. "חחחחחח כן, לא שמתי לב שנתקלת בי בכלל" אמרתי וחייכתי קלות, "על מה את חושבת שלא שמת לב לזה?" אמר, "סתם, דברים" חייכתי, והוא חייך בחזרה, החיוך שלו..וואו, "טוב, נתראה?" שאלתי, "אם תאמת, תכננתי להזמין אותך לאיזה כוס קפה על חשבוני" אמר וקרץ לי, "פעם הבאה" אמרתי והלכתי משם, אם להאמין לשמועות, הוא ואלכס יצאו לדייט כבר בערך חמש פעמים, ורק חסר לי לריב עם אלכס. "נתראה, גרייס" צעק לי ריקי כשהייתי יחסית רחוקה ממנו, עצרתי לרגע וחייכתי, ואז המשכתי ללכת.