מכתב מלחמה-סיפור אמתי.

טז' אדר התשס"ב.
"גליתי שלי יקרה,

אם המכתב הזה יגיע אליך סימן שקרה לי משהו.
היום בבוקר קיבלנו הודעה שהמבצע המתוכנן מאתמול יתבצע בעז"ה היום.
אמרתי לך שהמבצע השתנה והוא לא מה שהיה צריך להיות-לא רציתי להדאיג אותך יקרה שלי.
היה לי מאד קשה לא לספר לך את האמת אבל העדפתי את זה מאשר
תשתגעי מדאגה – "משנין מפני השלום" – גם השלום הנפשי של
האדם אותו אתה אוהב יותר מכל עלי האדמות.
אהובה שלי, אני מרגיש שמצד אחד אין דבר שאני רוצה בעולם יותר
מלהיות איתך, לאהוב אותך ולהקים איתך בית ומשפחה, אבל מצד
שני אין דבר שאני רוצה יותר מלצאת למבצע הזה ולהכות את
הנבלים האלה מכה כזו גדולה כדי שלא יחשבו אפילו לעשות עוד
פיגוע או אירוע חבלני ויקחו בחשבון שכל פעם שיעשו זאת נכה
אותם במקום הכי כואב שיכול להיות, ונהיה מוכנים לשלם את המחיר.
אני מוכן להיות המחיר הזה.
אל תכעסי עלי אהובתי אבל ברגעים כאלה הרגש הכלל ישראלי שלך
הוא זה שאמור להוליך אותך ועליך להלום ברשעה כאילו אין לך חיים
פרטיים.
"בצבאות דוד היו נותנים גט כריתות לפני יציאה למלחמה"
(תסתכלי ב"לאמונת עתנו" חלק ד').

יפה שלי, אני אוהב אותך כל כך והצער היחיד שלי הוא העובדה
שאת תצטערי ושאני לא אזכה להיות זה שיגרום לך להיות מאושרת.
הרי אין דבר בעולם שמגיע לך יותר מאושר. לכן אני מבקש מקסימה
שתהיי מאושרת! שתשמחי, שתאהבי ושתפרחי – כי כך ראוי לך.
אני תמיד אשגיח עליך מאיפה שאני אהיה ואדאג שתיפגשי עם אדם
שיסב לך אושר יותר ממני.
חמודה אל תשכחי – הכל לטובה ואם זה מה שבחר רבוש"ע אז זה מה
שצריך להיות.
לנו נשאר רק לקבל זאת באהבה.
אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך ותדעי שהדבר שנמצא לי בראש תמיד,
זו רק את, גם ברגעים האלה וגם אני בטוח שברגע שיקרה לי מה שקרה,
את תהיי הדבר האחרון שעליו אחשוב ואפרד מהעולם בידיעה שהייתי
הכי מאושר שיכול להיות וזה בזכותך.
תחשבי על זה שהפכת אותי לשמח ולמאושר שבאדם והבאת אותי להשגות
שכל חיי רק חלמתי להגיע אליהם.
אני אוהב אותך יקירה ומודה לך על כל הטוב והאושר שהשפעת עלי בזמן
שהיינו ביחד.
בעצם לא היינו ביחד אלא אנחנו תמיד יחד גם מלפני שבאנו לעולם וגם
לאחר שנפרדנו ממנו אנחנו יחד.
תזכרי את זה יקרה שתמיד תמיד אנו יחד הרי שורש נשמתנו יחד.
"כאן מאן דעביד רחמנא לטב עביד" -הכל לטובה גם זה, אני מבטיח לך
שאיפה שאני נמצא זהו המקום הנפלא ביותר שקיים, אני לא סובל ולא
מצטער, הצער היחיד שלי הוא על הצער שיגרם למי שנשאר – לך ולמשפחה
ולחברים.
תפיצי את הבשורה יקרה – "אין יאוש – תמיד להיות בשמחה"
זה מה שאני מבקש ממך גם אם זה קשה.
אני יודע שממך אני יכול לבקש זאת בגלל שאני מכיר את השמחה והאושר
הטבעיים שקורנים ממך תמיד ושבהם כל כך התאהבתי והם מה שמשכו אותי
אליך בהתחלה כשראיתיך לראשונה.
יקרה שלי, אהובה שלי, אני אוהב אותך ותמיד אוהב, רק תבטיחי לי שתמשיכי
הלאה ולא תתני לסדום לנצח – את המנצחת וכך צריך להיות וכך נכון שיהיה.

אוהב אותך לעד ולנצח נצחים ותמיד נמצא איתך.

גדי."

בסגן סמל ראשון גדי עזרא,
גד (גדי) עזרא,
נפל כ"ב בניסן תשס"ב (4.4.2002),
בן 23 בנופלו,

חיל רגלים.

סמ"ר גד יצחק (גדי) עזרא נפל בקרב בג'נין במהלך מבצע "חומת מגן" בכ"ב בניסן תשס"ב (4.4.2002) כשניסה לחלץ חייל פצוע.
על פועלו זה עוטר גד בצל"ש: "על גילוי רעות, אומץ לב ורצון עז להציל חיי אדם".