יוקי כרוס מעיר הספרים
אני רושמת את הספר עם חברה אז אני אעדכן כל שבוע אני גם מעדכנת בעיר הספרים

להכיר מרחוק פרק 1

אני רושמת את הספר עם חברה אז אני אעדכן כל שבוע אני גם מעדכנת בעיר הספרים

פרק 1-ההיכרות
מומוקו הסתכלה על עצמה ולפתע ראתה אותה בבגדי גיבורת על. היא לא הבינה מה קורה, פתאום ראתה שתי בנות נוספות.
האחת מיאקו שמה. מיאקו ילדה חייכנית ומתוקה, אהובה על כולם, צבע שיערה בלונדיני עם שני בקבוקים אסופים בקוקיות ומעט קצוות שיער נופל לצד אוזניה.
שם השנייה קארו. קארו ילדה שאוהבת ספורט ושונאת שמלות וחצאיות. היא פחות אוהבת להתעסק במראה החיצוני- אך כמובן כמו מומוקו ומיאקו גם היא יפה. צבע שיערה של קארו בצבע כחול סגלגל יחסית קצר וטיפונת מופרע בצורה שמראה את אופייה, קארו הביטה על שמלת גיבורת העל שלה ושאלה "למה אני לובשת דבר כזה?!" היא הרימה את עיניה וראתה את מומוקו.
צבע שיערה של מומוקו ג´ינג´י חום, חלק וארוך אסוף בקוקו גבוה.
לאחר מכן ראתה קארו גם את מיאקו ושאלה: "מי אתן?!" מומוקו הביטה בה ואמרה "מי את?" מיאקו הצטרפה לשיחתן ואמרה בקולה השקט והביישני "שלום, אני מיאקו ולדעתי זו שמלה ממש יפה! אתן יודעות מה זה המקום הזה?" מומוקו וקארו אמרו ביחד "לא" בהחלטה מידית. "אני רעבה" אמרה מיאקו "ואני צמאה" אמרה קארו "ואני יפה" אמרה מומוקו.
קארו הביטה בה ואמרה "אשמח עם לא תעופי על עצמך. תודה" "סליחה שאני יפה באמת!" הוסיפה מומוקו בקול מעוצבן. "את לא!" צעקה קארו, בחוסר סבלנות. מיאקו ראתה אותן מתחילות לריב ואמרה "טוב, תקשיבו אל תתחילו עכשיו לריב, אנחנו צריכות להתחיל ברגל ימין את ההיכרות" "אבל אני לא רוצה להכיר אותה" אמרה קארו בקול שקט והסתובבה "גם אני לא אותך!" הוסיפה מומוקו והסתובבה לצד השני.
"טוב, די!" צעקה מיאקו. מרוב הלם על הצעקה (עד עכשיו מיאקו דיברה בקול שקט) הסתובבו שתיהן. "סליחה, אני מצטערת אבל בבקשה, אל תריבו" אמרה מיאקו ודמעות צצו בעיניה. קארו ניגשה אליה ,חיבקה אותה חזק ואמרה "יש לך לב זהב, אני מצטערת על כל מה שקרה" היא הסתובבה לכיוון מומוקו ואמרה "אני מצטערת, זה לא היה צריך לקרות" מומוקו הסתובבה אליה במבט כועס. קארו הסתכלה עליה במבט של תוותרי, זה לא יפה שנריב, מומוקו התקרבה למיאקו ו…
פתאום היא מצאה את עצמה פותחת את העיניים ומכורבלת בשמיכת הפוך החמה וחושבת לעצמה "כל זה היה חלום".
קארו מתעוררת בביתה וחושבת "וואי איזה הזוי! זה הרגיש ממש אמיתי".
מיאקו גם התעוררה מביטה בארון הוורוד עם הפרחים הסגולים אשר בחדרה וחושבת בגאווה "האופי שלי כנראה לא משתנה גם בחלומות".


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך