איך לא ספרת.

איך לא ספרת
על הכאב
שיתרוצץ אצלך בלב
ילדה יפה,
איך נדע,
אם לא אמרת שום מילה?

איך עברו ימים,
והגעגועים
לא מפסיקים לשנייה
איך אותה צורה המרה,
נפצה לי את הנשמה.

ספרי לי את הכל..
מי פגע? מי עשה?
אבל מה לעשות.
אי אפשר כבר לחזור..

אם רק,
אם רק היית מחכה,
זורקת מילה,
חושבת דקה יותר.
את לא יודעת,
כמה לי זה כואב….
יודעת שזה כבר מאוחר.

אם רק היית מעירה,
כזאת צעירה,
חשבה על הכאב שלה,
יודעת מה קורה למשפחתה..
יודעת שזה כבר מאוחר.

איך עברה שנה,
בלי הילדה,
שזרחה תמיד מאהבה.
הלכה לנו,
ולא חזרה.
הכאב בנו תמיד נשאר.

ספרי לי את הכל,
מי פגע? מי עשה?
אבל מה לעשות.
אי אפשר כבר לחזור

אם רק
אם רק, היית מחכה,
זורקת מילה,
חושבת דקה יותר.
את לא יודעת, את כמה לי זה כואב.
יודעת שזה כבר מאוחר.

אם רק היית מעירה,
כזאת צעירה
חשבה על הכאב שלה,
יודעת מה קורה למשפחתה..
יודעת שזה כבר מאוחר.

לי בחלום מחכה לבואה,
אתי בואי ספרי לי
מה קרה
ספרי לי מה קרה..
על החלטה כזאת,
לא הייתי מצפה.
לא מאמינה איך היא… נעלמה.
רק אם היית מחכה…

אם רק היית מחכה זורקת מילה,
חושבת דקה יותר.
את לא יודעת,
כמה לי זה כואב….
יודעת שזה כבר מאוחר.

אם רק היית מעירה,
כזאת צעירה
חשבה על הכאב שלה,
יודעת מה קורה למשפחתה..
יודעת שזה כבר מאוחר.
יודעת שזה כבר מאוחר…