תחרות הכישרונות

הי, אני שירה בת 12 בכיתה ו' מתל אביב החלום שלי הוא להיות זמרת. בבית הספר שלנו התקיים תחרות כישרונות צעירים. רק שתדעו שמהתחלה לא חשבתי בכלל על להשתתף. חברתי הטובה-שרון, דחפה אותי לזה. עד לפני חודש, הייתי שרה רק לעצמי ואף פעם לא שרתי מול מישהו. אבל שרון, התעקשה לשמוע אותי. אז שרתי לה קטע קצר תוך כדי שאני מסמיקה. מאז, היא לא מפסיקה להחמיא לי. ועכשיו, היא הכריחה אותי להשתתף בתחרות כישרונות צעירים. כל יום, אחרי בית ספר, היא באת אלי ועוזרת לי להתאמן על השיר שכתבתי בשביל התחרות. מחר בערב זה קורה, מחר, אני שרה מול 400 צופים, תלמידי בית הספר וחלק מהוריהם. אני בלחץ, כל הזמן אני חושבת מה יקרה אם אני אזייף או אשכח את המילים פתאום. אמא אומרת לי כל הזמן:"את לא צריכה להתרגש, את שרה מדהים והגיע הזמן להראות את זה לעולם". ערב הכישרונות הגיע, לבשתי שמלה לבנה ואמא אפרה אותי קצת. העיניים הכחולות שלי בלטו והשיער השטני שלי היה אסוף בצמה. התכוננתי, עוד 5 דקות, אני עולה על הבמה. הלב שלי דפק במהירות, הנה המנחה אומר:"קבלו את שירה ויסמן". נכנסתי לבמה, רועדת והתחלתי לשיר. בהתחלה, הקול שלי רעד וזייפתי קצת. אבל אחר כך התאפסתי על עצמי ושרתי יותר יפה ממה שהיה נדמה לי. את הרגע שהיה אחרי השיר אני בחיים לא אשכח;כל האולם עמד על הרגליים ומחא לי כפיים. אמרתי תודה לכולם וחזרתי אל מאחורי הקלעים. שרון, באה אלי ואמרה לי ששרתי מדהים. בסוף הערב הכריזו על המנצחים:"במקום השלישי-גילעד תשובה!, במקום השני-דנה אבני!, ובמקום הראשון-" בום,בום,בום,בום,בום,בום,בום שמעתי את דפיקות הלב שלי. "שירה ויסמן". קיבלתי את הגביע ואמרתי לעצמי:"הנה, אני בדרך להגשים את החלום שלי".