אני לא בת דודה שלה- פרק 52

״אז למה אנחנו כאן?״ שאלתי מבולבלת
״אנחנו מלווים את הבנים במסע הופעות שלהם״ אלינור אמרה ופתאום נזכרתי שהם להקת בנים והבנתי למה יש צלמי פפראצי בצד השני של הכביש.
נכנסנו לרכב שחור וגדול והתחלנו לנסוע
״לאן נוסעים?״ שאלתי אחרי שתיקה של כמה דקות
״לבית מלון״ זאין אמר והנהנתי לו.
כעבור חצי שעה, פחות או יותר, הגענו לבית מלון שבו אנחנו ישנים.
״מה את עושה?!״ נייל אמר במהירות כשראה שאני יוצאת מהאוטו
״יוצאת מהאוטו״ אמרתי בבילבול לא מבינה למה הוא כל כך מבוהל
״לא אמיליה, את יכולה ליפול, חכי״ הוא אמר, יצא מהאוטו ועזר לי לרדת, חייכתי אליו והוא חייך אלי
״אתה דואג יותר מדי״ אמרתי לו כשהיינו במעלית לבד בגלל שלא היה לנו מקום במעלית עם כולם
״אני לא דואג יותר מדי, אני רק דואג שלא יקרה לך כלום״ הוא אמר , נכנסנו לחדר והוא השכיב אותי על המיטה
״את רוצה משהו? לאכול? כל דבר״ נייל אמר כשהוא נעמד מולי אחרי שהחליף בגדים
״טוב, אני ישמח להחליף בגדים״ אמרתי מסתכלת על בגדיי המכולכלים מדם יבש, הוא הנהן ועזר לי לקום
״נייל אני יכולה ללכת לבד, יש לי קביים״ אמרתי מנסה להרגיע אותו, הוא התעלם והמשיך לעזור לי.
הוצאתי מהארון בגדים נוחים לחדר, לא התכוונתי לצאת היום, מכנס שורט קצר בצבע שחור וגופיה בצבע סגול לילך, כשיצאתי מהחדר מקלחת נייל הסתכל עלי
״מה?״ שאלתי מובכת, הוא נענע את ראשו וחייך, התיישבתי מול נייל על המיטה וחייכתי אליו
״את כל כך יפה״ הוא אמר והתקרב אלי, עצרתי אותו רגע לפני ששפתיו נגעו בשפתיי
״אני מצטערת זה פש..״ התחלתי להגיד אך נייל קטע אותי
״זה בסדר, אין לך מה להצטער, אני מבין אותך״ הוא אמר מרגיע אותי, נייל הדליק טלוויזיה ונשכבנו אחד ליד השני.
כעבור חצי שעה, הטלוויזיה התחילה להימאס עלי אז הוצאתי את הטלפון שלי לחקור דברים.
נכנסתי לתמונות וראיתי מלא תמונות, שלי בימי כיף עם הבנות, עם ההורים שלי, עם הבנים ותמונה אחת תפסה לי את העין, התמונה שגם הייתה המסך שלי, תמונה שלי ושל נייל מתנשקים ברקע מהמם, חייכתי לעצמי ונכנסתי לאינסטגרם, הסתכלתי על התמונות שהעלתי וחייכתי לעצמי, לפתע ראיתי שמלא אנשים העלו תמונה שלי ושל נייל מהבית חולים ותייגו אותי, עיצבן אותי שכולם ראו אותי במצב הזה ובלי ששמתי לב עלה לי פרצוף קצת מעוצבן על פניי
״מה קרה?״ נייל שאל בבילבול
״כלום סתם, כולם ראו אותי בתילבושת של הבית חולים״ אמרתי והראתי לו את המסך
״את יפה בכל מצב״ הוא אמר ונתן לי נשיקה בלחי, הרגשתי את הפרפרים בבטני משתוללים בהתרגשות ואת הלחיים שלי מאדימות, נכנסתי לטוויטר והיה אותו הדבר, עזבתי את הטלפון בצד והתחשק לי פתאום לצאת החוצה, אפילו שחשבתי שאני לא יצא כל היום
״אני רוצה ללכת למגדל אייפל״ אמרתי בהתחננות לנייל
״לאב הרגל שלך שבורה״ הוא אמר בדאגה
״בבקשה!״ אמרתי לו, אחרי הרבה בקשות והבטחות הוא הסכים
״יש! אני הולכת להחליף בגדים״ אמרתי ורצתי לארון שומעת ברקע את נייל צועק עלי שאני רצה, הוצאתי סקיני גינס בצבע ורוד בהיר וחולצה לבנה, התלבשתי ויצאתי לנייל לוקחת את הקביים, ירדנו למטה וראינו את לואי ואלינור יושבים על ספה ומצחקקים
״לאן אתם הולכים?״ אלינור שאלה כשלואי דיגדג אותה
״למגדל אייפל״ אמרתי וחייכתי לנייל
״תהנו״ אלינור בקושי הצליחה להגיד בין הצחקוקים שלה, יצאנו החוצה ונייל החליט שהקביים שלי לא מספיקות והחזיק בי, בדרך עצרנו בחנות כשוקולד וקנינו שקית, אחת עם קצת שוקולדים לנו ואחת עם הרבה שוקולדים לכולם
״תביא שוקולד״ אמרתי מצביע על השקית, הוא הוציא והכניס לי לפה
״טעים?״ הוא שאל מחייך עלי
״מאוד״ אמרתי מתענגת על הטעם.
עמדנו שותקים, מתבוננים אחד לשני בעיניים במשך כמה דקות, אך כמובן חייבים להפריע לנו
״סליחה?״ שמענו קול חלש של נערה, הסתובבנו לכיוון הקול וראינו חבורת בנות עומדות שם נרגשות עם טלפונים פתוחים על מצלמות
״היי נייל,אפשר להצטלם איתך?״ אחת מהם אמרה, מתאפקת לא להתפרץ עליו
״ברור בייב״ הוא אמר וחיבק אותה, אני חושבת שזה ממש חמוד שהוא מתנהג למעריצות שלו ככה, לפתע אחרי שהם הצטלמו איתו הם ניגשו אלי
״אתם צריכות משהו?״ שאלתי בבילבול אבל בנימוס
״אפשר להיצטלם איתך?״ הנערה אמרה עם חיוך על פניה
״למה את רוצה להצטלם איתי?״ שאלתי מאוד מבולבלת, לא הבנתי, אני לא אחד הבנים או משהו
״כי את חברה של נייל.. ו.. את יודעת״ נערה אחרת אמרה, מנסה להסביר
״טוב, אם אתם רוצות״ אמרתי בחיוך קטן, הם הצטלמו איתי ואז הלכו
״זה היה ממש מוזר״ אמרתי לנייל כשחזרנו לתור, במקום שהיינו
״כן, הם גם בדרך כלל מצטלמות איתך״ הוא אמר כאילו זה מידע שולי
״למה?״ שאלתי עדיין לא מבינה
״כמו שהיא אמרה, בגלל שאת חברה שלי, ובגלל שאת מכירה אותנו, אני לא כל כך מבין אותם אבל הם תמיד מצטלמות עם מי שמכיר אותנו, גם עם האחים וההורים שלנו״ הוא אמר צוחק כשהתקדמנו בתור.
לאחר עוד כמה דקות מייאשות של המתנה, הגענו לתחילת התור ועלינו על מעלית עם עוד הרבה אנשים, היינו צריכים להדחף
״תעשה לי מקום לידך״ אמרתי לנייל כשנכנסנו, כמובן שהמבטים הפנו אלינו בגלל נייל
״בואי לאב״ הוא אמר ופינה לי מקום לידו, ככה שהוא מסביבי מגן עלי
״אתה יודע, אנחנו בסך הכל במעלית, שום דבר לא יקרה לנו״ אמרתי כשסידרתי את הקביים שלי
״אני דואג לך״ הוא אמר בקול חמוד, נתתי לו נשיקה באף והמעלית התחילה לעלות, היה נוף מטורף ולא הפסקתי לצלם
״תצלם אותייי״ אמרתי בהתרגשות שהגענו לקומה הכי עליונה, הושטתי לו את הטלפון שלי והלכתי לעמוד ככה שהנוף מאוחרי
״תזהרי לא ליפול!״ הוא אמר בלחץ, גילגלתי עיניים וחייכתי למצלמה
״הכי יפה בעולם, עכשיו תצלמי אותי״ הוא אמר והושיט את הטלפון שלו, נכנסתי למצלמה וזה היה תמונה עצמית, עשיתי שתי תמונות שלי ואז סובבתי את המצלמה
״את מצלמת?״ הוא צעק מרחוק
״כן, שלוש ארבע וו..״ אמרתי וצילמתי אותו, הוא חזר אלי ולקח את הטלפון שלו
״כל כך יפה פה״ אמרתי בשקט כשאני ונייל עמדנו אחד ליד השני מסתכלים על הנוף המדהים שיש
״ידעתי שתאהבי את המקום הזה״ הוא אמר שם את ידיו מסביב למותניי, סובבתי את הראש אליו וחייכתי
״אתה יודע יותר טוב ממני מה אני יאהב״ אמרתי לו והוא צחקק
״אפשר?״ הוא שאל כשהתקרב אלי, הבנתי למה הוא מתכוון והנהנתי בראשי להסכמה.
הוא התקרב יותר ויותר עד שהיה בינינו רווח של סנטימטרים ספורים, עצמי את עיניי והרגשתי איך שפתיו נוגעות בשלי בעדינות, הוא תפס את מותניי בידיו וקירב אותו אלי ואני ליפפתי את ידי מסביב לצווארו, הנשיקה הייתה רגועה אבל באותו הזמן פרועה, בחיים לא חשבתי שארגיש ככה בגלל נשיקה.
כעבור זמן שהרגיש חמש שניות, אך בעצם זה היה דקה התנתקנו עם חיוך על פנינו
לא אמרתי כלום, קפצתי עליו בחיבוק והוא חיבק אותי חזרה
״אני אוהבת אותך״ לחשתי לו באוזן
״גם אני אוהב אותך בייב״ הוא אמר וחיבק אותי חזק יותר.