מרגו ~ פרק 5

"לא אני בסדר. פשוט רציתי להודות לך, עכשיו בחדשות-" אמרה מרגו בקול שקט.
"אין על מה להודות לי." צחק לנדורגן.
"אבל תודה בכל זאת. סליחה על הצרות שעשיתי לך!" אמרה מרגו וליבה פעם המהירות.
"בכלל לא." אמר לונדרגן. "אם את תצטרכי עוד משהו, את יכולה לבוא אליי." הוא הוסיף, וחיוך נמתח על פניה של מרגו. "תודה." היא אמרה בחיוך וניתקה. הלב שלה פעם כל כך מהר שהיא חשבה שהיא תתעלף היא לא ידעה מה פשר ההרגשה הזו, אבל זה לא הפריע לה היא הרגישה שאין שום דבר רע בכך.

* * *

מרגו התיישבה מול המחשב וראתה שיש לה שלושה מיילים. אחד מבוב, אחד מכריסטיאן ואחד מאמילי. היא החליטה לפתוח את המייל של אביה. היו שם מספר תמונות של בעלי חיים שונים והיה שם מכתב קצר בשבילה.

"מרגה יקרה שלי,
שמעתי מה קרה בבית הספר, את בסדר?
אני אחזור בהקדם האפשרי. תמשיכי להתקדם במחקר שלך והכי חשוב אל תשכחי לאכול ולנוח הרבה!
אוהב אבא."

מרגו ליטפה את המסך. "גם אני אוהבת אותך אבא." היא אמרה בחיוך ואז חיוכה נמחק.
היא היססה בין הבחירה של המייל הבא. כריסטיאן או אמילי. "כריסטיאן…" לחש קול לא אנושי מאחורי כתפה. מרגו קפצה והסתובבה אך לא היה שם אף אחד. "אז כריסטיאן.." היא מילמלה והקליקה על האימייל.

"מרגו…
תראי מה שקרה היום בבית הספר…סליחה.
הייתי טיפש ואני מצטער על שזה בכלל קרה. כמובן את יכולה להמשיך לכעוס עליי אני אבין,
אבל אני מתחנן בפנייך, תסלחי לי.
ולגבי ויקטור…הוא ממש הגן עלייך. חשבתי שתרצי לדעת. אז…זהו זה (?)
כריסטיאן."

מרגו שיפשפה את עיניה. זה מכריסטיאן? "כריסטיאן התנצל?" מרגו שאלה את המסך, ואז בלי היסוס היא פתחה את האימייל של אמילי. הרי אם כריסטיאן התנצל גם אמילי בוודאי תעשה את אותו הדבר, נכון?

"חזירה יקרה.
בגללך החבר שלי הסתבך, עם המנהל והמשטרה.
את, כלבה קטנה, אשמה בזה ואני אגרום לך לסבל. שומעת? סבל! את עוד תצטערי
על היום שבו נולדת!"

מרגו ישבה ובהתה במסך. היא קראה את האימייל שוב ושוב. היא לא הבינה איך אמילי יכולה להמשיך ולהכאיב לה. כעס ושנאה התחילו למלא את מרגו. ושוב הייצור השחור והמבעית מכל החל להתעורר. "את? תגרמי לי לשלם?" צחקה מרגו.
"את זה אנחנו עוד נראה." אמרה בקור ומחקה את האימייל.