מאושרת או מעושרת? פרק 1
מאסתי בחיי הסגורים בתוך הארמון. נמאסו עליי ההמולה, החיטוט המתמיד בחיי הפרטיים, התבנית והמודל שעליי לשמש, דיייי!!!!! אני לא יכולה יותר.
שמי רים, נסיכה בממלכה קטנה בארץ רחוקה, אקזוטית ויפה. בת זקונים אחרי ארבעה אחים, שתי אחיות ושני אחים, כשברור לי שלא ארש את כס המלכות. הוריי הם המלך והמלכה היחידים, אבי קיבל את המלכות אחרי שאביו נפטר, הרבה לפני שנולדתי. סבתי האהובה ויתרה על המשך הכהונה כדי שבנה היחיד ימשיך את דרכו של בעלה. ואימי היפייפיה היתה אחת הבנות ממשפחות האצולה העליונה ביותר של המדינה. אבי נתקל בה באחת ממסיבות הנשף המפוארות שנערכו בממלכה והתאהב בה ממבט ראשון, והשאר היסטוריה. הוריי התחתנו מאהבה, לכן נורא כעסתי כשהם החליטו לארגן את נישואיי.
כשהגעתי לפרקי, כפי שהוריי קראו לזה, גיל 17 המופלג, הוריי קראו לי ואמרו שהם רוצים להבטיח את עתידי ולכן החליטו לערוך אירוע רב משתתפים עם מועמדים הראויים להנשא לי.את אותו הדבר הם ארגנו גם לאחיי ואחיותיי, כולם נשואים, חלקם עם ילדים וכמובן שלי אין מה להחליט בנושא, ההורים שלי הם שיחליטו מי יזכה בי. נותרתי המומה וחסרת מילים. אימי שאלה אותי האם אני רוצה להוסיף משהו, לקח לי שנייה כדי לחזור לעצמי וצעקתי בקולי קולות כשדמעות ממלאות את עיניי "אני לא מוכנה לזה!!! אני לא אשתתף בטירוף הזה!!!"
אחיי ואחיותיי קמו מהכסאות שלהם בניסיון לעצור אותי ולדבר אליי בהיגיון, אך אני הדפתי אותם ורצתי לחדרי בקצה הארמון נעלתי את חדרי, נשכבתי על המיטה והתחלתי לבכות.
דפיקות והלמות נשמעו מכיוון הדלת, הוריי, אחיי, אחיותיי, היועצים והמשרתות שלי ניסו לדבר לליבי ולשכנע אותי לפתוח את הדלת, אבל אני תכננתי את הבריחה שלי….
תגובות (5)
אהבת מאוד! תמשיכיי
תודה :)
מהמם!!!!!!!!!!
נהנתי לקרוא.
אני אנסה להמשיך לעקוב עד שאני יחליט סופית שנמאס לי מגיבורה ומנסיכה(אני מתעבת נסיכות ונסיכות וורודות איכס)
אבל מכוון שהסיפור היה כתוב נחמד, אני מרשה לעצמי לא לאבד תקווה.
יוקי אני לגמרי מסכימה איתך, גם אני שונאת את זה.