ביחד לנצח 2-פרק 5-מוקדש לכל הקוראות שלי

זה הסיפור ה-300 שלי!!!!!!!!!!!
אני מקדישה אותו לכל הקוראות שלי לכל המגיבות שלי ולכל אלה שעודדו אותי להמשיך לכתוב לאורך הדרך!!!!!!
פרק 5
נמ הארי
"אתן נכנסות כבר?!"
לואי שאל
"עוד מעט"
דני ענתה ונאנחה בהנאה מהשמש
"שנעשה עם זה משהו?"
לואי שאל
"לא תן להן להנות קצת"
ליאם ענה
"למה לא?"
שאלתי ותמכתי בלואי
"לא יודע"
ליאם ענה
"בוא תראה איך אני מכניס את בל ולא קורה כלום"
אמרתי
"אל תעשה את זה-אתה עוד תתחרט"
ליאם אמר
"אנחנו עוד נראה"
עניתי בלחישה
יצאתי מהבריכה והתקדמתי לכיוון בל
הנפתי אותה בכוח ורצתי לכיוון הבריכה-קופץ לבריכה כשאני מחזיק את בל
הייתי מתחת למים כמה שניות וכשהרמתי את ראשי מעל למים לא ראיתי אותה
הסתכלתי סביבי וראיתי אותה רחוקה ממני מעט שכובה בתוך המים
הלכתי לעזור לה וקלטתי שהיא כבר לא הרימה את ראשה מעל למים יותר מכמה שניות
שחיתי אליה בשיא המהירות והוצאתי אותה מהמים
לואי וליאם הסתכלו עליי מבוהלים-כנראה שליאם באמת צדק
"זאין!!!"
קראתי לו-בוא יודע לעשות החיאה כי אחותו הקטנה טבעה פעם (זה באמת נכון.)
הוא דיבר עם נייל בצד השני של הבריכה
הבנות הרימו את ראשן ורצו לעברנו
פני התמלאו דמעות שטפטפו על פניה ולא האמנתי שאני גרמתי לזה-אבא שלה לא ירשה לנו להיפגש איתה יותר חוץ מלנייל ואולי אפילו לו הוא לא ייתן
זאין ונייל כבר היו לידי
נייל נראה כאילו הוא עוד שניה רוצח אותי
וזאין התחיל ללחוץ לה באזור הלב
הוא לקח אוויר כדי לעשות לה הנשמה מפה לפה
אבל היא השתעלה וירקה מים החוצה
"מה קרה?"
היא שאלה
"אני רק זוכרת שהארי קפץ איתי לבריכה"
היא אמרה
נייל חיבק אותה והבעת הקלה התפשטה על פניו וגם על פני כל השאר
היא נראתה מבולבלת
"אני בטעות…"
התחלתי מגמגם והסתכלה עלי מבולבלת
"האידיוט הזה הטביע אותך…"
זאין אמר עצבני
והיא נראתה טיפה בהלם
"באמת?…"
היא גמגמה
"אני מצטער…
סליחה…
זה היה בלי כוונה…"
גמגמתי בזמן שהיא התיישבה
הלך לי הסיכוי איתה עכשיו היא בטח גם תשנא אותי….
"את בסדר?"
נייל שאל אותה בדאגה
"הדאגת אותי…"
הוא הוסיף
"מצטערת…"
היא ענתה
"זו לא אשמתך-זה אשמתי"
אמרתי לה
"סליחה…"
הוספתי בלחש והשפלתי את ראשי
אני כל כך מתבייש זה היה ממש שתוטי לעשות את זה-
ליאם צדק
פתאום היא התחילה לצחוק….
תגיבו ותדרגו!!!!!!!!!!!!