'אהובה שלי את לי האושר שחיפשתי בחיי' פרק 6

'כי את זורמת בעורקיי ומנגנת את חיי…' הצליל של השעון מעורר נשמע,פעם ראשונה שאני קמה ודפי לא לידי.
לא הצלחתי להירדם כל הלילה,המחשבות על אושר לא עזבו אותי לא משנה כמה ניסיתי לא לחשוב עליו.
עשיתי את הסידורים של הבוקר והלכתי למטבח,
"תראו מי התעוררה,הגיע הזמן באמת" אושר אמר
"בוקר טוב גם לך" אמרתי
"הייתי אומר לך בוקר טוב אבל עכשיו צהריים" אמר,
לפעמים פשוט בא לי להרוג אותו.
"אני מתה פשוט הרגת אותי מצחוק" אמרתי בציניות
"איזה חוש הומור יש לך" אמר
"זה לא שלי אין חוש הומור פשוט זה שמספר את הבדיחה לא מצחיק" אמרתי בהתגרות,
"וואלה פגעת" אמר
"נגמר הקפה?אתמול קניתי" אמרתי לו בעצבים
"אז תקני שוב" אמר
"לא,היום אתה תקנה" אמרתי
"אין לי כוח" אמר ונשכב על הספה
"סבבה אז אין קפה,אני יכולה להסתדר בלי" התיישבתי על הרגליים שלו והדלקתי את הטלויזיה
"אח קומי" צעק
"תפסת את כל הספה" אמרתי
"אבל אני לא חלק ממנה אז אל תשבי עליי" אמר בעצבים
"אתה יותר נוח מהספה" אמרתי בהתגרות
"את יודעת מה?קחי שבי" אמר וקם,נשכבתי על הספה ואז הוא התיישב עליי
"אתה מכאיב לי קום" אמרתי
"אבל את נוחה" אמר בהתגרות
"אם אתה לא קם עוד שנייה את חוטף סטירה" אמרתי באיום והתרוממתי כמה שיכולתי
"בואי נראה" אמר בהתחכמות והתקרב לעברי
"נו תרד כבר" אמרתי בעצבים
"מה עם הסטירה שהבטחת לי?" שאל
"אני נותנת לך הזדמנות לקום" אמרתי,
"באמת נחמד מצידך אבל אני ישאר" אמר
נתתי לו סטירה שהשאירה לו סימן אדום על הלחי,
"אח סעמק" מלמל ונגע בלחי
"עכשיו תרד ממני" אמרתי,
הוא הסתכל עליי כמה שניות והצמיד את שפתיו לשלי בנשיקה סוערת.
הוא נשכב מעליי והוריד את חולצתו,מנשק את צווארי בעדינות מפתיע.
לקח לי כמה דקות להבין מה שאני עושה,התרחקתי במהירות וקמתי מהספה.
"אני לא יכולה" אמרתי בשקט
"אני לא משחק ובטח לא שלך" הוספתי
"מי אמר שאת משחק?" שאל
"תגיד אתה חושב שעשו אותי באצבע?שאני מטומטמת כמו חברה שלך מאתמול?או כמו כל אלה שזרקת אותן אחרי המשחקים שלך?" שאלתי בעצבים
"חאלס כבר,את לא רוצה אני לא מכריח אותך אבל תירגעי כי את לא משהו מיוחד ואת לא תדברי אליי איך שאת רוצה" אמר באיום
"אני לא אמרתי שאני משהו מיוחד,אבל אני הרבה יותר מהזונות בשקל שאתה מביא מהרחוב" אמרתי וחזרתי לחדר…אני שונאת אותו
מנקודת מבט אושר