הסוד – פרק 2

הסוד
פרק 2:

השעון מעורר צילצל ומיד התעוררתי. התמתחתי והלכתי לצחצח שיניים. התלבשתי ויצאתי לסלון. "אמא אני אאחר בסוף" אמרתי לאמא שלי כשאני מביטה בשעון ידי. כמובן שאני לא רוצה לאחר ביום הראשון של הבית ספר. "עכשיו יוצאים" אמרה ויצאנו במהרה. נכנסנו למכונית והתחלנו לנסוע לבית הספר שלי. בזמן הנסיעה הבטתי דרך החלון ולא הפסקתי לחשוב על מה שקרה אתמול. "אל מה את חושבת?" אמא שלי שאלה לאחר כמה דקות של שתיקה "סתם.. על הבית ספר.." שיקרתי "הכל יהיה בסדר" אמרה וחנתה את המכונית "שיהיה לך בהצלחה, תתקשרי כשתסיימי" אמרה ויצאתי מהמכונית. מצאתי את עצמי מול השער של הבית ספר העצום הזה, איפה אני מתחילה..? נכנסתי לבפנים וחיפשתי את הכיתה שלי. לאחר שמצאתי אותה בחרתי להישאר בחוץ מכיון שאני לא מכירה שם אף אחד. לאחר שהיה צלצול חיכיתי למחנכת כדי לדבר איתה ומיד אחרי כמה שניות ראיתי אותה. "שלום" אמרתי בשקט "שלום, את הילדה החדשה?" שאלה בחיוך "כן" עניתי ונכנסנו שתינו לכיתה כשהמורה אומרת לי לעמוד לידה "תכירו, זאת מור והיא תילמד איתנו השנה" אמרה המורה וחייכה "היי" אמרתי בשקט כשכל הכיתה סוקרת אותי מכף רגל ועד ראש "את יכולה לשבת ליד אשלי" אמרה המורה והצביעה על הילדה. ישבתי לידה והיא חייכה אליי "ברוכה הבאה" אמרה "תודה" עניתי בשקט בחיוך והוצאתי את המחברת והתחלתי להקשיב לשיעור.

***

"נוו בואי שנייה" צעקה אליי אשלי כשדיברתי עם אחת המורות. "מצטערת, אני צריכה ללכת" אמרתי למורה והלכתי לאשלי "מה את רוצה?" שאלתי בצחקוק "בואי אני אכיר לך את הבית ספר" אמרה והתחלנו ללכת בבית ספר. לפתע קלטתי דמות ממש מוכרת, אוי לא זה שוב הוא. כנראה הוא לומד פה.. אשלי שמה לב שאני בוהה בו ומשכה אותי הצידה "אל תסתכלי עליו ככה! הוא ממש לא נורמאלי. כל דבר שמישהו עושה לא טוב בעיניו הוא מוכן להחטיף לו מכות.. לא כדאי לך להסתבך איתו" אמרה והסתכלה עמוק בעיניי מה שגרם לי להעביר צמרמורת בגופי ולבלוע את רוקי "כבר הסתבכתי איתו.." אמרתי בשקט ופנינו לספסלים שבחצר בית הספר "מה זאת אומרת?" שאלה והתיישבנו "רק אתמול עברתי דירה. הלכתי לטיול עם הכלב שלי והתנגשתי בו כשהלכתי.. ובואי נגיד שזה לא היה כל כך נעים.." אמרתי בשקט והייתה שתיקה "ולא רק זה.. הוא ממש בית לידי.. כאילו, זאת אומרת שהוא בית לידי וכבר ראיתי את הפרצוף שלו בחלון שמול החלון שלי" אמרתי בזלזול והעברתי ידי על שיערי הארוך. "יש לי רק דבר אחד לומר לך – מסכנה" אמרה וצחקה.

***

התהלכתי בבית ביחד עם כוס מים בידי. לפתע דרכתי על משהו נורא קוצני מה שגרם לי לרעוד ולהפיל את הכוס ולהישען על הספה בכאבים. " אווץ' " מלמלתי לעצמי והורדתי את הגרב כדי לראות אם קרה לי משהו. למזלי לא קרה כלום. אבל.. מה שראיתי מולי גרם לי להיות בשוק, זאת הייתה טבעת.. אבל לא טבעת של אחד מההורים שלי. היא נראת ממש ישנה. "של מי זה?" שאלתי את עצמי וניסיתי להיזכר של מי הטבעת הזו אבל לא הצלחתי. לקחתי את האלבום התמונות הכי ישן של ההורים שלי והתחלתי לדפדף עד שנעצרתי בתמונה של ההורים שלי, סבא וסבתא שלי ועוד מישהו שלא הכרתי. האיש שלא הכרתי ענד את הטבעת הזו. הוצאתי את התמונה ולקחתי את הטבעת, שמתי אותם על השולחן שלי וחיכיתי שההורים שלי יחזרו מהעבודה כדי לשאול אותם מי זה בתמונה ומה הטבעת עושה אצלהם.