עם זנב וכנפיים פרק-1 התחלה חדשה חלק ב'

חלק ב'
בית הספר היה במרחק קצר מביתה החדש ומימלא היא רצתה לשמור על הכושר שהחליטה לפתח כשעברהלאורלנדו בפלורידה. למרות שהשעה הייתה יחסית מוקדמת, השמש יקדה על עורפה והאוויר היה חמים. פתאום ג'וליה התגעגעה לקרירות של וושינגטון, היא המשיכה בדרכה
ומתוך הרגל היא ספרה את העצים בשדרה מימינה, היא שמה לב לגינה קטנה עם זוג נדנדות ועץ זקן שענפיו הסתעפו לכל הכיוונים. למרות שהגינה נראה בסדר, לא היה שם אדם אחד ונראה כאילו לא היה בו שימוש שנים.
היא הגיעה לקדמת בית הספר ומאד התרשמה, הייתה שם חנייה רחבת ידיים עם מקום למכוניות, אופנועים ואופניים. אך שום רכב לא היה שם, היא הביטה בשעונה וראתה שהשעה עדיין מוקדמת היא נאנחה ונכנסה ללובי הראשי. כל הקירות היו מקושטים בכרזות צבעוניות ובפוסטרים ענקיים עם חוקי בית הספר עליהם, אחד מהם תפס את תשומת ליבה של ג'וליה "אין להחליק על שולחנות הפוכים במסדרון." קראה לעצמה בשקט וגיחחה במחשבה על כמה כיף זה יכול להיות. היא שוטטה במסדרונות עד שעברה ליד המזכירות היא נאנחה ונכנסה פנימה, זמן לדעת הכל.
היא נכנסה לחדר צנוע עם שולחן עץ פשוט ותמונה אחת על הקיר, ליל כוכבים של ואן גוך. אישה צעירה יחסית ישבה מאחורי שולחן עם ערימות נייר שהקיפו אותה.
"סליחה?" אמרה ג'וליה בשקט. האישה הרימה את מבטה והרכיבה את משקפיה.
"כן, איך אוכל לעזור לך?" ג'וליה ראתה את תגית השם שלה קלאריס פריפלאוור, שם קצת מוזר לטעמה אבל מי היא לשפוט?
"ג'וליה אנג'ל דה-פאס" אמרה בקול רועד אך לא הבינה למה. היא שמה לב שעניה של המזכירה התרחבו והתכווצו במהרה, כמעט בלי להרגיש.
"כן את הילדה החדשה נכון?" היא דיפדפה בדפיה והסיטה את מבטה מג'וליה מהר ככל האפשר. היא נפגעה אך לא הבינה מדוע.
"באתי לקבל את תכנית הלימודים שלי." אמרה והרגישה איך קלריס מתבוננת בה, סורקת את תווי פניה. היא הרגישה צריבה קטנה בשכמה הימנית שלה, היכן שנמצא סימן הלידה שלה.
"הנה מערכת השעות שלך, שיעור כימיה נמצא במעבדות בבניין השני ושיעורי מתמטיקה יתקיימו בכיתת הלימוד שלך." היא הצמידה את משקפיה לאפה והושיטה לג'וליה את מערכת השעות שבידה ומפה של בית הספר. היא הכניסה את המפה לתיק קיפלה את מערכת השעות שלה הכניסה אותה לכיס הג'ינס שלה ויצאה מהמשרד.
היו כמה ילדים במסדרון כאשר יצאה ללובי, למרות שהשעה עדיין הייתה מוקדמת. ג'וליה החליטה לצאת ולשבת במדשאה ליד החנייה. היא התיישה והחלה לקרוא בעלון אשר אימה קיבלה כשרשמה אותה לתיכון הזה. "תיכון על שם מרקוס סקול, התיכון הכי טוב בקליפורניה.", לפחות ככה אמרו.