Safe and Sound

גופה קרס על האדמה הרטובה, וגשם הזלעפות הוטח על גופה בכוח.
דמעותיה המלוחות התערבבו עם הגשם אשר הרטיב את כולה.
הזכרונות שנחקקו בליבה לעד נעלמו בין רסיסיו הרבים.
\" אתה הבטחת … \" שמעה את עצמה לוחשת בקול שבור.
דמעותיה לא חדלו לזלוג על לחיה, וכך גם הגשם.
\"רק סגור את עינייך , השמש שוקעת. אתה תהיה בסדר. אף אחד לא יכול לפגוע בך עכשיו. הגיע אור היום. אני ואתה נהיה בריאים ושלמים. \"
החלה לוחשת בקול רועד.
היא הרגישה יד חמה מונחת על כתפה הרטובה, עיניה הדומעות והאדומות הביטו בדמות המוכרת.
\" בואי הביתה \" שמעה את קולו הצרוד מעט.
גם הוא בכה, היא ידעה.
למרות כל הפעמים שהיה נראה חזק, היא ידעה שכשהיה לבד, במיטה, הדמעות כבר זלגו מעצמן.
היא קמה באיטיות, ובתמיכתו החלה צועדת אל עבר הבית הקטן.
היא התקלחה והחליפה את בגדיה לבגדים יבשים וחמימים.
היא נכנסה למיטה, ובעוד עיניה כמעט ונעצמו לגמרי, לחשה בשקט :
\"רק סגור את עינייך , השמש שוקעת. אתה תהיה בסדר. אף אחד לא יכול לפגוע בך עכשיו. הגיע אור היום. אני ואתה נהיה בריאים ושלמים. \"

ונרדמה.

" you never forget the face of the parson who is your last hope … "