סיפורי ערסים :) אלירן ותהל עונה שנייה פרק 29
עונה שנייה פרק 29 :
נכנסתי לחדר ונעלתי אותו , לא צריך חפירות עכשיו.
" אלירן אני יוצאת עכשיו לעבודה , אני מבטיחה שאיך שאני אחזור אני אסביר לך הכל " אמא שלי אמרה מבעד לדלת. לא התייחסתי..
הוצאתי את הראש מהחלון ועישנתי , שיחזרתי את השיחה שוב..
עד עכשיו החשבתי את 'אבא' שלי כמת , ועכשיו האמת התפוצצה לי בפנים.
ואיציק.. איציק הוא הבן אדם היחיד שהצלחתי לסמוך עליו איכשהו בתקופה האחרונה ,
והוא שיקר לי בפרצוף בלי למצמץ.
הבן זונה רואה שה'בן שלו' הולך ומסתבך והוא לא עושה כלום , העיקר הוא רוצה לחזור להיות משפחה.
אני שונא אותו !
ואת אמא שלי שלא אמרה לי כלום , את כולם.. אני שונא את כולם!
הייתי חייב לשתות , להתנתק מהעולם.
הוצאתי בקבוק מהארון והתחלתי לשתות ,
נזכרתי שבכל התקופה האחרונה הביאו לי עבודות של מתנדבים שם , נהפכתי להיות ה'בן של'.
עכשיו הכל מסתדר לי , איך היה חשוב לו להתיידד איתי.
היו פאקינג ימים ששפכתי את הלב אצלו , מול האויב שלי.
בדיוק ככה , אויב.
סיימתי חצי בקבוק והמשכתי לשתות ,
אהבתי את ההרגשה של זה , את מה שזה עשה לי לגוף ,
זה גרם לי להרגיש יותר טוב , זכרתי פחות.
– נקודת המבט של תהל –
'אני מוותר , אני לוקח צעד אחורה' השיחה עם אלירן לא יוצאת לי מהראש.
הרגשות אשם התחילו להציף אותי , פחדתי שאני טועה.
שהלכתי רחוק מידי עם העניין של הנקמה.
שאני עלולה לאבד אותו , לתמיד.
הייתי חייבת לעשות משהו , להזכיר לעצמי למה אני כ"כ שונאת אותו.
להיזכר בכל הרע שהוא עשה לי , לשכוח טיפה מהרגשות אשם.
נכנסתי להודעות שלנו , לתקופה הכי מסריחה שלנו.. שהוא זילזל בי.
באמצע שקראתי את ההודעות ראיתי איזה סמרטוט יצאתי.
איפה הכבוד שלי היה באותו זמן ??
זה הצליח , אני שונאת אותו שוב.
דפקו בדלת , קמתי לפתוח.
" מה ? " שאלתי בכעס שראיתי את אלירן עומד בדלת. איזה חיים ארוכים..
הוא הסתכל עליי כמה שניות ונפל עליי לחיבוק.
נעמדתי במקום , לא ידעתי אם לחבק אותו חזרה או להעיף אותו ממני.
– " מה ניראלך ? " צעקתי והעפתי אותו ממני , השנאה התגברה עם השניות.
הוא המשיך לשתוק ובהה בי.
– " מה אתה עושה פה ? מה אתה רוצה ? " שאלתי.
" אותך " הוא אמר.
" אני צריך אותך " הוא המשיך.
היה לו ריח של אלכוהול , הוא שתה. נמאס לי ממנו , הוא אמר שהוא יפסיק להציק לי לא ?
– " קח מספר ותעמוד בתור " אמרתי בקרירות.
הוא בא להגיד משהו ושתק ואחרי כמה שניות נתן מכה למשקוף של הדלת.
– " אתה יוצא ? אני ממהרת " אמרתי.
" לאן ? " הוא שאל.
– " לעומר " אמרתי.
" וואלה.. עומר " הוא מילמל והשפיל מבט.
" הוא יותר חשוב לך ממני ? " הוא הוסיף והרים את הקול בייאוש עצבני.
– " חלאס עם המשחקי קנאה האלו , נמאסת עליי! " צעקתי.
" אמרת שתמיד תהיי שם בשבילי לא משנה מה , אז איפה את שאני צריך אותך ? " הוא צעק.
– " מה ? " שאלתי לא מבינה.
" עזבי , עומר מחכה לך " הוא אמר והלך.
הרגשתי רע , בשנייה הרגשות אשם חזרו שוב.. עליתי לחדר והתיישבתי על המיטה.
כעסתי על עצמי , עד כמה רחוק אני אלך עם האגו ? צעקתי על עצמי.
נזכרתי בשיחה הזאת שהוא הזכיר , שהבטחתי שאני תמיד אהיה שם בשבילו לא משנה מה.
הרגשתי עוד יותר רע. שלחתי לעומר הודעה שאני לא באה בסוף ונכנסתי להתקלח , הרגשתי מגעיל.
אני מטומטמת , הוא אמר לי שהוא צריך אותי.. למה לא הלכתי אחריו ?
למה אני תמיד חייבת להיות סתומה ? חסרת מילה ??
יצאתי מהמקלחת והחלטתי ללכת אליו ,
דפקתי בדלת של הבית שלו , אחותו קורל פתחה.
– " אלירן בבית ? " שאלתי. הרגשתי זוועה.
" הוא לא אצלך ? " היא שאלה.
– " אצלי ? " שאלתי לא מבינה.
" הייתי בטוחה שאת הראשונה שהוא ילך אלייה " היא אמרה.
אז הוא באמת היה צריך אותי , זה לא היה עוד איזה ניסיון שלו להחזיר אותי אליו כמו שחשבתי.
– " קרה משהו ? " שאלתי טיפה בדאגה.
היא הסתכלה עליי כמה שניות , כנראה חשבה אם להגיד לי או לא.
בדיוק כשהיא באה להגיד משהו התקשרו אלייה.
– " לא חשוב , אני אלך לחפש אותו " אמרתי והלכתי.
לא היה לי מושג איפה להתחיל אפילו לחפש אותו.
התקשרתי אליו , הוא לא ענה.
בדקתי בוואצפ מתי הוא נראה לאחרונה , לפני חמש דקות.
התקשרתי אליו שוב , הוא לא ענה.. הוא מסנן אותי.
התקשרתי שוב ושוב ושוב ושוב.. קיוויתי שהוא יענה ,
כל פעם שהתקשרתי שיכנעתי את עצמי אולי הפעם הוא יענה. הוא עד כדי כך כועס עליי ?
– " הבנתי שאתה צריך אותי.. תענה לי , אני רק רוצה לעזור " שלחתי לו הודעה.
" לא צריך ממך כלום " הוא שלח.
התקשרתי אליו שוב , הוא שוב סינן אותי.
" חלאס להתקשר יחופרת " הוא שלח.
התייאשתי.
תגובות (23)
יואווווווווווו כל פרק אני שונאת את אלירן מחדש כמה טמטום בבן אדם אחד אני מתהה. תמשיכיי בבקשהה מהררר את עושה פרק פעם בשנה
את כותבת מדהים אבל את מעלה פרק פעם בהמון זמן והוא נורא קצר !!
סוף סוף העלת פרקקקקק
תמשיכיייי דחוףףף
מוושלם אני מאוהבת בזה פשוט!!
יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה
זה קצררר!!! המשךךךך מהרררר!!!!
וכרגיל…פרק מושלםםם!!
תמשיכייייייייייייייייי
אומייגאד! ♥
תמשיכיי♥
את כותבת מדהיםםםםםם ושאלירן ותהל יחזרו כבר !!!!!!
תמשיייכייייייי
וואוו וואו ואווווווווווו אני מאוהבת בסיפור הזהההההה
יאווו אוףףף איזה פרק מעצבןןן שיחזרוו כברר הלוואי תמשיכי
מממוווששלללםםםםם תתתממממשששיייכככייייייייי בבקשה
יאאא איזה מושלםם סיפור נדיררר תמשיכייי ולמה פרק כל כך קצר ?): אופוש
מושלםםם תמשיכי וכמה שיותר מהר :))
הממששךךך בבקשה תנסי להמשיך כמה שיותר מהר, אני כל יום נכנסת לפה ומתאכזבת לגלות שלא המשכת… אני מבינה שיש לך תקופה עמוסה אבל בבקשה תנסי להעלות את הפרקים בזמן הפנוי שלך כמה שיותר מהר ♥
יואוווווו דיייי את חייבת להמשיך לא המשכת חודש בבקשההה ואלירן ניהיה מעצבן ברמותתתת עד שהיא רוצה לעזור לו ושמה אתהאגו בצד הוא מסנן
אוףף איתו עד שהיא באה לעזור לו הוא לא רוצה
הבן אדם פשוט מפגר!!!
תמשיכי דחוףףףףף
לא העלת הרבה זמן וזה היה פרק קצר תעשי מרתוןןןןןןןןןןן בבקשהההההה
דיי נוו זה כזהה מושלםםםםםםם אני רוצה המשךךך!!
המשךךךךךךך
וואי אני חולה על אלירן הזה!!! ושיחזרו כברר!!!!
תמשיכי! זה מהמם!:)
המשכתי ♥♥