עוד מחשבות…
אני יושבת על כיסא מתגלגל. אני קוראת את הפריקות. מדוע איני כה מיוחדת? מדוע לא זכיתי בעבר מהותי? מדוע אני ילדה, שצולחת את משימותיה, והדבר היחיד שהיא מסוגלת לעשות זה לתמוך, ולנסות לעזור?
אני אנוכית. אני מתלוננת על דבר שרבים אחרים היו רוצים כל כך. אבל לא קיבלנו מזמן את העובדה, שלא משנה מה המצב שלנו, גם אם הוא האידאלי ביותר, נמצא על מה להתלונן?
אז אני מצאתי. הנה. פשוט מאוד. אני רדודה. אין בי כלום. אני ילדה קטנה, טיפשה, בלי איזה סיפור עצוב שיוסיף לי.. משהו. זה משהו שיש בהרבה אנשים, וזה מנפח את החלל שהם, לא?
וכעת אני קולטת מה אני מבקשת. ואני מבינה שלא, זה לא מה שאני רוצה, וכל מה שנכתב הוא טעות איומה. אז במה אני חושקת?
בסיבות. סיבות להתלונן, סיבות לבכות. סיבות לשמוח, סיבות להרגיש מוצלחת. סיבות לקיומי.
וזה כל כך טיפשי. כי הנה, מצאתי לי סיבות. להתלונן. ולשמוח. ואפילו להרגיש מוצלחת. ולפעמים יש סיבות לבכות.
ויש לי סיבות להתקיים. פשוט, הן לא כל כך מהותיות בעולם שלנו. וזה מה שאני מחפשת. אני רוצה סיבות גדולות, סיבות שייתנו לי תחושת סיפוק בלכתי. לא, איני חושקת בלמות בתור אדם מבוגר, עם ילדים ונכדים, אחרי שנים של עבודה, של חינוך ושל כל הדברים הכרוכים בחיים של אדם ממוצע. אני רוצה להיות יותר מזה, ויותר מזה.
אבל אני גם רוצה למות בתור אדם שהלך על פי הערכים שלו. אני כל כך פחדנית, אני לא מסוגלת לעמוד בשביל אחרים גם כאשר כל תא בגופי זועק שלא, זה לא נכון, עושים בו טבח. אבל אלו חברים שלי.. שעושים טבח בחבר שלי.. והאם אני בכלל אחזיק מעמד בלעמוד על שלי? אני חוששת שאשבר. אני חוששת שלא, לא אצליח לעמוד בזה.
אני אדם של טעויות. אני חושבת שאני ממש מוצלחת בלטעות. ולא טעויות כמו "אופס, טעיתי בחישוב", בכלל לא. אני אדם שפוגע, מביך את עצמו, ועושה את כל הטעויות כדי שכולם יכעסו, או יחשבו שמשהו לא בסדר במוח שלו. באמת משהו לא בסדר.
אני מחפשת את האדם המושלם.. האדם הזה, שיהיה כמו הדמויות הללו, נו, אלו שאני אוהבת. וזה כל כך אידיוטי. בגלל זה אני לא מסתפקת בחברה שלי, אלא תמיד מחפשת עוד אנשים, שאני יודעת שיאכזבו אותי. כי הציפיות שלי לא.. לא בסדר.
אני חושבת שאני סותרת את כל מה שכתבתי. לפעמים להיות אדם זה כל כך מסובך.
אני חושבת, שכשאומרים לך להוציא את המחשבות על דף, זה אידיוטי לחלוטין. זה כל כך לא עוזר. רק מבלבל, את הקוראים ואת הכותבים. זה טיפשי, אני מצטערת שניסיתי בכלל.
תגובות (8)
אולי לא הבנתי כל כך על מה את מדברת אבל זה כתוב בצורה מדהימה.
ואין לי עוד מה להגיד~_~
תודה יומו <:
לא נכון, אני חושבת שגם אם זה יוצא מבלבל זה כן עוזר במשהו, זה כן גורם לך לחשוב על פחות דברים (או שזה רק לי…)
אני לא חושבת שאנחנו צריכים להיות אנשים עם צרות. זה שאנחנו בלי לא אומר שאנחנו לא טובים (או שלא ירחמו עלינו) מאחרים.
וחוץ מזה, אני חושבת שאת אחלה ילדה D: (ויש לך את רוברט ג'וניור בתמונה, יותר מזה? +_+)
תודה ספיאנו 3>
העלת כמה נקודות
1. להיות משמעותי בעולם
2. את הרדידות שלך.
ועוד כמה נקודות שלא אתייחס אליהם,
ברור שתרצי להיות טובה ותשאפי ליותר כי זה חלק מהחיים, את שואפת בגדול, אז תגיעי רחוק, ונכון שאם ההיתי פוגשת בך ובאמת מגלה שאת רדודה ההיתי תופסת מרחק, אבל כרגע כאשר יש בך את היכולת והכנות להגיד את התכונה הזאת שבך מראה על יותר מרדודה.
ואני אדם מאוד עמוק מיושב וכולי אבל יש נושאים שלא משנה מה, אני יתנהג בצורה רדודה, אז אם כך המצב זה לא כזה נורא ו…
תודה, אני מניחה.
היי, אני מזדהה איתך מאוד בחלק הראשון שכתבת. שאת לא רוצה שיקרה לך משהו רע בחיים, אבל שלכולם יש את הסיפורים האלה שנוגעים ללב ורק את ילדה רגילה (למרות שאין דבר כזה רגיל, לדעתי). כתבת את זה בצורה יפה מאוד, ואני חושבת שמה שאני אגיד זו קלישאה, אבל אני אומרת את זה גם בשבילך וגם בשבילי. תמיד תשמחי במה שיש לך. קיטשי ונכון. חוץ מזה, גם אני שואפת ליותר בחיים מאשר רק משפחה מאושרת וילדים. אני רוצה לשנות את העולם, אפילו אם זה יהיה במשהו קטן מאוד. ולשנות אותו לטובה. ואז להקים משפחה.
תמשיכי להיות כמו שאת, כי מישהי עם תמונת פרופיל של רוברט דאוני ג'וניור (איירון מן XD) חייבת להיות מגניבה :)
תודה ^^