Dana
נתראה בפרק הבא חח

נסיך האופל שלי – פרק 4 חלק ב'

Dana 11/05/2014 1889 צפיות 14 תגובות
נתראה בפרק הבא חח

הדבר האחרון שחשבתי שיקרה זה שאני המצא את עצמי בשמלת כלה מחכה לחופה שלי .
שמי קרולינה לובינסקי , אני בת שש עשרה ואני עומדת להינשא לנסיך הערפדים , נסיך חתיך
ולא אנושי , שיש לו שתי פילגישים , אחת בלונדינית ואחת שטנית שמזכירה לי זומבי .
אוקי , איפה הפנייה למחלקה הסגורה ?
ניסיתי לעצום עיניים ולקוות שזה חלום , להתפלל לאלוהים שאולי אם הוא רוצה ומוכן להוציא
אותי מהבוץ אלי נכנסתי , להתפלל שגראג גריי ישבור את הרגל ולהתפלל שאני באמת לא
המצא את עצמי בסופו של דבר במחלקה סגורה ושני רופאים צמודים שמדברים אלי כמו אל
משוגעת .
הבטתי בעצמי , את שיערי הבלונדיני עם עם הפסים השחורים הצבועים הם סלסלו וחיברו
את ההינומה בעזרת כתר ורדים אדומים , שמלה לבנה ונפוחה . המחוך של השמלה כה דק
שהם חושבים שאני מקל , אני בקושי נושמת דרך המחוך הרצחני הזה . על השמלה היו תפורים
ורדים אדומים וגם השרשרת בצבע זהב עם אבן חן אדומה , הנעליי העקב שהמשרתות לבשו לי היו לבנות וגבוהות כמו גורד שחקים . אני לעולם לא הלכתי על נעלי עקב , אני יותר בכיוון של נעלי ספורט גבוהות של נייק או אדידס והחיים יפים . עד שכמובן פוגשים את כריסטופר .
אחת המשרתות איפרה אותי בצורה עדינה ונועזת , עם צלליות שחורות שהבליטו את העיניים
הירוקות שלי , במשך כול השעתיים של ההתארגנות הן לא הוציאו מילה , גם כשאלתי אותם
לגבי כריסטופר , זה כאילו הוא תופס אותם בשתיקתם .
בידי החזקתי זר של ורדים וסתמתי את הפה בשביל לא לעשות את המצב גרוע ביותר , אם לחשוב על זה , עצבנתי את כריסטופר עד עמקי נישמתו , לפני הפרצופים וההמולה הצלחתי
לראות שאף אחד לעולם לא אמר לו את האמת בפנים . הוא מזדיין עם יותר מידי נשים בעולם הזה , ואם הוא רוצה למצוא כלה נורמלית הוא צריך לזרוק אותן .
טיקטוק בדלת הוציא אותי מהמחשבות שלי , לקחתי נשימה עמוקה בשביל להתייצב מול האדם שיכנס לחדר , זה יכול להיות כול אחד , גם כריסטופר וגם שתי הנשים שעמדו לצידו שאפשר לראות בעיניים שהם מאוהבות בו והוא לא רואה בעיניים .
"את מוכנה?" שמעתי את קולו של סבסטיאן , הוא לבש חליפה ושלח לעברי את כף ידו .
" יש לי אפשרויות אחרות?" שאלתי בקוצר רוח .
הוא שתק , בלעתי את רוקי והתקדמתי אליו בצעדים מהירים , הוא תפס את ידי והלכתי לצידו אל עבר החופה . עוצמת את עיניי ושואלת את סבסטיאן את השאלה שנמצאת במוחי במשך כול הזמן הזה , השאלה הזו רודפת אותי ולא מוכנה לשחרר , תופסת אותי באיזקים .
"אם לכריסטופר יש את הנשים שלו , בשביל מה הוא צריך אותי?" נאנחתי בכבדות .
" כריסטופר הוא לא נסיך טיפש , הוא יודע שמימי או קאסנדרה לא יכולות לשלוט על הממלכה
שלו לכן הוא חיכה , הוא מחכה לך עוד מאז שהוכתר להיות הנסיך וזה קרה לפני אלפי שנים." הוא ענה עם עיניים עצומות , הבנתי שהוא לא מספר לי את כול מה שאני צריכה לדעת .
"מחכה לי ? איך זה יכול להיות ? אני לא הבן אדם הראשון שנכנס לבית אנדרסון , היו לפני
עוד הרבה נערות שנכנסו ." הוספתי .
" כן , אבל האלה רוז בוחרת את הנשמה התאומה , רק היא מסוגלת לפתוח את הדלת המעבר בין שתי העולמות . את השנייה שעברה לכאן ."
" מי הייתה הראשונה ?" הצצתי מבעד לריסים המשוכות במסקרה שחורה .
" אישתי , היא נעלמה לפני מספר שנים . בגלל זה כריסטופר חייב להתחתן בשביל להפוך למלך ולרשת אוותי , אני לא מוכן להיות מלך בלי האהובה שלי." ראיתי את המבט הפגוע
על פניו , את העיניים המלאות בחרטה , הוא מאשים את עצמו .
"את מזכירה לי אותה." הוסיף סבסטיאן ופערתי את עיניי " יש לך את אותו האומץ והמבט בעיניים." לא ידעתי מה לענות לו לכאן רק שתקתי .
"מי זו האלה רוז?"
סבסטיאן לא הגיב ופתח שתי דלתות חומות גדולות , מוזיקה מקפיאת דם התחילה להתנגן ואני זרקתי את מבטי לעבר המסדרון . זאת הייתה החופה , אלפי ערפדים עמדו בשני צידי השביל האדום שמוביל אל עבר החופה ושם עמד כריסטופר עם החליפה השחורה שלו שהבליטה כול שריר בגופו , עד כמה שרציתי לברוח מכאן העולם הזה מתחיל לסקרן אותי
יותר ויותר עד שאני נשאבת לתוכו .
התקדמתי לעבר כריסטופר עם ראש מורם וקצת בשביל לעלות את המורל העצמי התחלתי
לחשוב על החתיכים של השכבות העליונות ובשביל המורל העצבני של כריסטופר נזכרתי במשחק אמת וחובה שהתקיים לפני שנה והכריחו אותי להתנשק עם בן גיים , החתיך מהכיתה המקבילה . מיד ראיתי את הפנים המתעוותות של כריסטופר .
"אז אתה נהנה לקרוא את המחשבות שלי?" הגנתי אליו חייך זדוני וקריצה מלווה .
" שתקי." הוא סינן לעברי .
" או כמה חמוד , יהיה לי בעל קנאי ."
"שתקי או שאני הצטרך להכריח אותך לשתוק." הוא סובב את הפנים והסתיר אותם , הצלחתי
להביך אותו , זה כול כך חמוד .


תגובות (14)

תמשיכיייי מחכה לחתונה :)))))))))))))))))))))))

11/05/2014 18:29

קצת לתקן כמה דברים… אבל הפרק יפה ^ ^
תמשיכי ^ ^

11/05/2014 18:31

    סורי אני פשוט מאוד עייפה אני לא שמה לב לדברים :)

    11/05/2014 19:34

הפסדת קורא.

11/05/2014 18:37

    אם הפסדתי קורא .. למה את כותבת את זה ?

    11/05/2014 19:37

המוח שלי קמל. עכשיו אני מבין איך פורד הרגיש כששמע שירה ווגונית. (אל תתייחסו אליי).

11/05/2014 18:44

    יש לך פרח במקום מוח?
    זה מסביר הרבה..

    11/05/2014 18:46

    מה זה מסביר, מלבד את זה שהוא קמל?

    11/05/2014 18:48

    שהוא מהצומח?

    11/05/2014 18:56

    מה?!

    11/05/2014 18:58

    דיי, אם המוח שלך קמל,
    אז שלי נדם, אני לא מצליחה להבין איזה יצירה היא טובה או גרועה הכול כאן חוזר על עצמו אני ממש מתרגלת לבוסס בין סיפורים שהם…
    ועוד דבר.
    אפילו בשירים של אמא שלי מצאת פגמים.
    אני רק תוהה איך ייתכן שהמוח שלך קמל רק עכשיו.

    11/05/2014 19:05

    אוף, חסר יותר מידי פסיקים.
    תתעלם ממה שכתבתי.
    אין לי כח להעתיק אותו שוב ולפסק.

    11/05/2014 19:08

אווו איזה פרקק מושלםםםםםם המשךךךך היוםםםם אני רוצהה!!

11/05/2014 19:10

פרקקק מושלםםםםם
פליזזזזז תעלייייי היום עוד פרקקקק

11/05/2014 19:49
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך