״עד שהמוות יפריד בינינו״ פרק 28

מנקודת המבט של ג׳ס

דפקתי בחדרו של סאם והוא שכב על המיטה שלו ושיחק בכדור
״ג׳ס?…מה את עושה פה?״,שאל מופתע וקם
״אני…אני רוצה שתגיד לי את האמת״,אמרתי
״אני…״,הוא הפסיק
״אתה בוגד בי?״,אמרתי
״אני לא בוגד בך ג׳ס זה…זה מסובך״,אמר והתקרב
״אז תגיד לי את האמת מי זאת״,אמרתי בעצבנות
״אני…״,גמגמם והוריד את ראשו
״טוב אז ככה סיימנו….אני לא מוכנה לעבור את החיים שלי עם שקרן״,צעקתי והכוונתח לצאת
״ג׳ס חכי דקה״,אמר ותפס את ידי
״מה עכשיו?״,שאלתי בעצבנות
״ההודעה שקיבלתי זאת….זאת אחותי״,אמר והוריד את ראשו
״מה?״,שאלתי לא ציפיתי בכלל שזאת תיהיה מישהי קרובה אליו
״אני…נתקתי את הקשר עם כל המשפחה שלי כולל איתה,והיא חיפשה אותי,והיא מצאה….לא יכלתי לספר לך כי…זה משהו מהעבר שלי שאני מעדיף לשכוח״,אמר והתקרב אלי עוד
״אז למה לא סיפרת לי?…היית מבינה״,אמרתי רגועה
״אני יודע..רק שבחיים שלי לא סיפרתי על אחותי או על המשפחה שלי״,אמר
״ו…אתה מתכוון לפגוש אותה?״,שאלתי
״לא…אני לא יודע,עברי הרבה שנים,אני..לא מוכן לראות אותה,היא הייתה קטנה,בת 5 זה קשה לראות אותה עכשיו״,אמרתי
״אבל אתה חייב,סאם עם הייתה לך את האפשרות לראות מישהו שאתה כבר לא יכלת לראות,אז קדימה זה הזמן,תפגוש אותה,היא עדיין אחותך והיא לא קשורה לכל מה שהיה בעבר״,אמרתי
״יש לי מזל שיש לי אותך״,אמר בחיוך והצמיד אותי אליו
״בטח שיש לך מזל״,צחקתי וחיבקתי אותו
הוא משך אותי למיטה שלו ונשכבנו,הערב הזה עבר רגוע עד שנרדמנו

חזרה לנקודת המבט של לוסי

״שנינו יודעים שאת רוצה אותי״,אמ דניאל והצמיד אותי אליו
״לא אני לא״,אמרתי וניסיתי לדחוף אותו
הוא נישק אותי בכוח וצעקתי,צרחתי
״לא!!״,קמתי וגיליתי שזה היה חלום…,טוב לא באמת חלום,
הסתכלתי על השעון 5:30,המיטה של ג׳ס הייתי ריקה,בטח הבינה שזה סתם וסאם לא באמת בגד בה,ג׳ו עדיין ישנה למרות הצעקה שלי
הורדתי את השמיכה,ונכנסתי לחדר האמבטיה,שטפתי את פני במים קרים,אין טעם להרדם שוב…אני לא הצליח
פתחתי את הברז של המקלחת למים חמים,התפשטתי ונכנסתי להתקלח
נשארתי חצי שעה במקלחת,מנקה את עצמי מהחלום הנורא הזה,שזה בעצם לא חלום,והתפרצתי שוב בבכי
עדיין לא סיפרתי לאף אחד על מה שהיה עם דניאל,ואני עכשיו אמורה לעשות איתו חזרות…אולי אני הפסיק,הפרוש?
יצאתי מהמקלחת,שמתי חלוק,וסירקתי את השיער
יצאתי מחדר האמבטיה וג׳ו הייתה ערה,היא מרחה לעצמה קרם גוף,והרימה את ראשה
״נפלת מהמיטה?״,שאלה ומרחה על רגלה
״סוג של…״,אמרתי וחיפשתי בגד בארון
״רגע…לוסי מה יש לך בפנים?״,שאלה ונגע לי על הלחי
״מה?..סתם מכה״,התרחקתי מימנה מהר
״לוסי…את בטוחה שהכל בסדר?״,שאלה
״כן ג׳ו…מה לא קיבלת מכה פעם בחיים שלך?״,התעצבנתי
״אוקיי..אוקיי,רק שאלתי אוי לוסי מה נסגר איתך״,אמרה בקול נעלב
״מצטערת…,אני מצטערת,התעוררתי קצת עצבנית״,אמרתי בקול רגוע
״אוקיי..זה בסדר מכירה את זה״,אמרה בחיוך ונכנסה לחדר האמבטיה
לבשתי חולצה שחורה,דקה ארוכה,ג׳ינס ארוך רגיל ונעלי חייל שחורים
השארתי את השיער פזור,מרחתי מייקאפ,מסקרה ועיפרון שחור
יצאתי מהחדר,עם הרגשה של בחילה,הלב שלי פעם במהירות שהרגשתי שהוא עומד ליפול
״ליאם״,אמרתי שראיתי אותו מתקרב
״היי לוסי..בידיוק באתי לחפש אותך״,אמר
״גם אני..״,אמרתי
״אני מצטער..אל אתמול פשוט לא עבר לי יום קל ופירקתי את זה עליך״,אמר
״לא..אני צריכה להצטער,הייתי קצת מגעילה אתמול״,אמרתי
״אין לך על מה…רצית להיות לבד,״,אמר
״נשכח מזה וזהו?״,שאלתי בחיוך קטן
״ברור..אז מה יש לך על הבוקר?״,שאל
ונזכרתי שדניאל הודיע שמהיום יש חזרות בבוקר
״אמ..חזרות״,אמרתי
״אני הלווה אותך״,אמר ותפס את ידי
״אה..אולי..נבריז?..כבר הרבה זמן לא עברתי יום אתך״,אמרתי בחיוך לא מוכנה להכנס לחדר תאטרון
״חשבתי שאת לא מוכנה לפספס יום אחד,שאת צריכה להיות טובה בתפקיד״,אמר
״כן…אמרתי אבל..אני חושבת שאנחנו מפספסים הרבה דברים ביחד,אני בקושי רואה אותך״,אמרתי
״היי לוסי את באה,דניאל מחפש אותך בכל מקום״,אמרה לינדה (אחת שמשחקת איתי)
השם דניאל העביר בי צמרמורת,לא הייתי מוכנה לעבור איתו דקה
״עדייף שתלכי״,אמר ליאם ונישק אותי
״כ…כן״,חייכתי לא יכלתי להארות לו שיש משהו
הלכתי אחרי לינדה ונכנסנו לחדר תאטרון
ראיתי את דניאל…עמדתי קפואה במקומי לא מוכנה לזוז
״לוסי…הינה את״,אמר בחיוך ואני רק רציתי לבכות,הוא עמד על הבמה עם החיוך הטיפשי שלו כאילו לא קרה כלום,כאילו לא היה כלום באותו היום
״את בסדר?..את נראת קצת..חיוורת״,אמר בחיוך כשעליתי על הבמה
״אני..בסדר״,אמרתי בגמגום
״אוקיי…מדהים״,חייך והתחלנו לשחק
לא הייתי מרוכזת בכלל,שיחקתי כמו לא יודעת מה,וזה רק עצבן את דניאל,הוא רתח מעצבים בגלל שהיינו חייבים לחזור על אותו הטקסט
״תשאירו אותנו לבד״,אמר דניאל בעצבנות וכולם קמו
״לא…לא צריך אני…אני מוכנה״,אמרתי מובהלת לא רוצה להישאר איתו לבד
״צאו״,התעלם מימני וסימן להם
כשכולם יצאו ורק אני והוא נשארנו,רעדתי ועמדתי בשקט
״מה הבעייה לוסי?״,שאל והתקרב אלי בחיוך
״אל תתקרב…״,סימנתי לו עם ידי
״למה?…דווקא היה לנו נחמד אתמול״,אמר בחיוך
״אתמול לא היה כלום״,צעקתי עוצרת את עצמי מלבכות
״בטוחה?…כי לפי הנשיקה של אתמול..זה היה מדהים״,אמר
״אתה חולה נפש״,אמרתי בעצבנות
״אני חולה נפש?…״,התעצבן והתקרב במהירות שבכלל לא יכלתי לזוז,הוא הצמיד אותי לקיר
״עם את רק מספרת משהו קטן מאתמול…אני הדאג שהחיים שלך יהרסו…ואני לא מדבר רק על החיים הנחמדים שלך אלה…האנשים ההאהובים שלך..שמעתי שכמה מחפשים את ליאם ומתים לתת לו מכות״,אמר בחיוך
״אתה לא תיגע בו״,צעקתי
״תשמרי על הפה שלך…ואני הדאג להרגיע את הכלבים״,צחק וליטף את פני
״למה?…למה כל זה?״,שאלתי בדמעות
״כי אני אוהב אותך נסיכה שלי״,אמר בלחש ונישק אותי
לפתע מישהו דפק ודניאל התרחק מימני במהירות
״המורה אפשר להכנס?״,שאל איזה נער
״עוד דקה…אני צריל לסיים לדבר איתה״,אמר בחיוך
הנער יצא
״אז איפה היינו?…לוסי אני חושב שאתמול הגזמתי…אבל עם את ממשיכה לסרב אני הדאג לזה שהפעם זה היה יותר כואב״,חייך וליטף את הלחי שלי
הורדתי את ראשי בדמעות,מתפללת שכל זה,זה רק סיוט גדול,שכל זה לא קורה לי
״ששש…הכל היה בסדר״,אמר וחיבק אותי
נגעלתי כל כך…לא החזרתי לו חיבוק,הוא חיבק אותי חזק ורק נגעלתי
הוא עזב אותי ולינדה דפקה על הדלת
״אפשר?״,שאלה
״כן״,אמר דניאל בחיוך
ואני ברחתי,רצתי לשירותים והקאתי…זה פשוט היה סיוט
יצאתי מהשירותים,מנקה את פי מהקיא,ומביישת את הדמעות…מה אני אמורה כבר לעשות?