השוואה
קשה לחיות תחת צל,
אך קשה יותר לחיות תחת השמש.
אמי זוהרת נוצצת,
בכל החוגים היא מקושרת,
בכל תחום היא שולטת.
ואני?
כישרון אחד לי.
איני יודעת לשיר,
ואיני יודעת לאפות,
איני יודעת לחייך ולצחוק.
אך כאילו לא היה די בכישרונותיה,
היא כותבת גם שירה.
ואני?
ליבי מר עלי מקנאה,
כל סיפור קצר או ארוך נמדד
על פי תגובתה,
כל שיר הנכתב בעמל אך נראה מרושל
מושווה עם יצירתה.
חברותיי אומרות לי דיי!
חסל!
כתיבתך טובה, מפעימה.
אך מה היא שווה,
כשאני עמדת בצילה?
תגובות (10)
רק את בוחרת בצל מי לעמוד
זאת אמא שלי, קשה להתעלות עליה.
זה באמת מבאס להיות הצל של מישהו… אבל תחשבי רגע, אמא שלך צברה הרבה ניסיון ומן הסתם שהיא תהיה בעלת יותר ידע ויותר כשרונית… אלה דברים שצוברים עם הזמן. אני לא אומרת שאת לא, אבל ככל שתצברי עוד ועוד ניסיון, כך הביטחון שלך והכישרון שלך יתפתחו…
נסי להסתכל על דברים אחרת
אגב, הכתיבה שלך ממש יפה.
תודה:-)
אבל רק כנסי לשיר שלה,
שפרסמתי(זעקת האדמה) ותביני שקשה לחשוב שאי פעם אני יגיע לרמה שלה.
היי יוקי,
איזה שיר מוצלח! מאוד נהנתי לקרוא, ועשית ״השוואה״ נהדרת! השפה קולחת, ויש מן פשטות דיבורית שאת מצליחה להעביר בשיר הזה.
ההערה היחידה שיש לי כרגע היא הבית הבא: ״אמי זוהרת נוצצת…,״ וכל שאר הבית. לשירה ישנם מקצבים, כלומר דרך בה המילים נקראות וההברות בהן מחושבות. שהרי חריזה אינה הדרך היחידה לעצב שיר. בעברית, המקצב שהכי ״זורם״ הוא אי-יאמב. כלומר, הברה מודגשת, ואחת לא. למשל: *ה-יום, *א-ני, *ר-עב. ליד כל כוכבית הברה מוגשת, וליד כל מקו הברה שאינה מודגשת. מקצב האי-יאמב מתאים מאוד לשפה העברית, וגם כשאנחנו לא מנסים ליצור אותו, לפעמים הוא פשוט משתלב יפה.
למרות שבשיר עצמו נדמה כי מספר ההברות בכל שורה לא חושבו (ולכן לפעמים נוצרת חוסר התאמה מוזרה), השיר מאוד נקי ויפה לטעמי – מלבד הבית המדובר. אני חושבת שחוסר המקצב קצת פגם בבית שציינתי, ולכן אולי הייתי מנסחת אותו אחרת, לו אני כתבתי את השיר.
ולבסוף, הערה למשוררת הצעירה – קראתי גם את השיר שאמך כתבה, ואליו ביצעת השוואה. יקירתי, לאמך, אני כמעט בטוחה, יש קצת שנים מעלייך. היה לה יותר זמן לקרוא, להיחשף, לשמוע ולחוות שירה, שאת טרם חווית. אל תשווי בין אגס ושולחן – הם פשוט לא אותו דבר. כדי להשתפר בשירה, או בכתיבת שירה, עלייך לקרוא הרבה שירה, הרבה ספרות (ולא רק עברית, אם יש בך האומץ) – וכמובן לא שירה מודרנית. לכי כמה שיותר אחורה, והחלי להתקדם משם. ככל שתחשפי יותר – ותכתבי יותר – ותנסי יותר, תראי שתשתפרי. אולי לעולם לא תכתבי כפי שאמך כותבת, אבל אין ספק שאת תכתבי כמו שאת כותבת: כמו שיוקי כותבת. עם חלוף השנים וככל שתחווי יותר, את תראי שלאט לאט תתחילי להשתפר.
הרבה בהצלחה, וכמובן – המשיכי לכתוב.
Veno.
תודה רבה על ההשקעה בתגובה.
אומנם לא הבנתי הרבה בעניין השירה אך נהנתי ושמחתי מהיחס ומהעידוד שנתת לי.
נסי לחפש מידע על דרכי עיצוב שיר באינטרנט, או לשוחח עם אמך על הנושאים הבאים: מקצב, הברות בשיר, חריזה לפי מקצב. אני בטוחה שזה יסייע לך הרבה.
אחלה, תודה.
אני גם ככה אצתרך לכתוב שיר לתחרות של רועי.
הו, וואו. השיר הזה די מדהים אותי.
תודה:-)
הוא בא כהשוואה בין השיר הזה לשיר של אמא שלי-"זעקת האדמה".