"רק שתחזרי שוב בעתיד אדע מה בליבך את שומרת…" פרק 23

קמתי בבוקר עוד מלאה מחשבות..
עוד חושבת על כל מה שקרה אתמול על החלום שלא עוזב אותי במנוחה. למה אני לא רואה את פניו?
אני מכירה את אותו בחור אני יודעת את זה! אבל למה אני לא מצליחה לדעת מי זה?

נקודת מבט אלירן
"זואי חלאס!" צעקתי על זואי "לא חלאס ולא כלום פשוט תודה בזה" צעקה עליי חזרה "במה לעזאזל במה??" צעקתי אליה "שאתה אוהב את אן!" צעקה אליי "את יודעת מה? כן! כן! אז מה אנחנו נפרדנו ישלי את הזכות לאהוב מי שבאלי ואני לא שם אלייך זיין!" צעקתי ויצאתי מהבית שלה.
חלאס נמאס לי למה אני לא יכול להיות עם הבחורה שעושה לי טוב? למה? למה אפילו לנסות לומר לה את האמת אני לא יכול? ועכשיו אני שם לזה סוף אני אגיד לה את האמת והיא תבחר מה לעשות.
הגעתי לביתה של זואי ודפקתי בדלת היא פתחה את הדלת עם עיניים אדומות.
"היי, מה קרה?" שאלתי מחבק אותה כאשר היא מתחילה לבכות בתוך חיבוקי. הושבתי אותה על הספה. הלכתי לכיוון הדלת סגרתי אותה והלכתי למטבח מביא לזואי מים.
"מה יש?" שאלתי אותה "עזוב.." אמרה משפילה מבט "צריכה להיות סיבה שבאת לפה מה קרה?" שאלתי אותו "אן.. אני צריך לספר לך משהו" אמרתי משפיל מבט היא הסתכלה עליי במבט לא מבין.
"אז ככה.." אמרתי לוקח נשימה ומתחיל לספר לה הכל..

נקודת מבט זואי
ברגע שהוא הלך התפרקתי השתגעתי שברתי את כל הבית. זהו יש גבול כמה אני יכולה לסבול את ההשפלות שלו. אני אוהבת אותו איך הוא יכל לעשות לי את זה? איך?! לי זאת שהייתה לצידו בכל מצב לא משנה מה קרה! אני זאתי שהייתה איתו תמיד! אני זאתי שגדלה איתו בית ליד בית! איך הוא יכול לעשות לי את זה? לשבור אותי ככה.. אני נשבעת לכם אני אתנקם בה מילה של זואי זאת מילה אני זאתי שיאמר את המילה האחרונה.