סיפורי ערסים מאי ודניאל עונה 2 פרק 27 פרק אחרון

עונה 2 פרק 27,פרק אחרון !!
אביחי:"סתום יהומו,ומתי אתה נוסע?"
דניאל:"מחר בבוקר"
התקדמתי לשולחן,הבאתי להם לשתות,ועליתי לחדר שלי,ישבתי במיטה שלי עם האייפון,מסתכלת על התמונות שלנו,כמו בטנלובלה,אחרי כמה דקות,מור עחתה לחדר, ואמרה לי "מה קרה עכשיו ריגשי?"
סיפרתי לה כל מה ששמעתי,שדניאל אמר
מור:"אז עד מחר יש לכם לחזור"
מאי:"כן בטח,טוב זהו,עזבי,זה נגמר,צריך לפעמים לשלם על טעיות, ואני משלמת עליה"
מור:"סליחה,מאי דהן מוותרת?חח ממש לא"
מור גררה אותי לסלון,ודניאל כבר לא היה שם
מאי:"איפה דניאל?"
אביחי:"הלך לבית שלו"
עליתי לחדר שלי מבואסת,ויתרתי כבר,אין לי למה לנסות יותר,היום הזה עבר מהר,והלכתי לישון.
קמתי בבוקר,בשעה 11,בוקר של חופש גדול, נכנסתי לאינסטגרם,וראיתי תמונה של דניאל,הוא כתב 'בדרך להרצליה',זה אומר שרק עוד שלוש שנים אני יראה אותו שוב,ועוד שלוש שנים מי יודע מה יכול לקרות, ירדתי לסלון,וראיתי את אביחי ומור מתנשקים,הם היו לבושים כאילו הם נוסעים לאינשהו
מאי:"למה אתם לבושים ככה?"
מור:"כי אנחנו נוסעים"
מאי:"תהנו אהבות שלי,אם אתם צריכים משהו תקשרו אלי,אני בחדר שלי"
אביחי:"חח גם את נוסעת"
מאי:"אה באמת?מענין,כי בדרך כלל שמישהו נוסע,הוא יודע את זה מראש"
מור:"לא סתומה,אנחנו נוסעים להרצליה,ואת הולכת לדניאל,לחזור אליו" לא ידעתי מה לעשות
מאי:"תקשיבו.."
מור:"שום תקשיבו,את לא הולכת לוותר על זה,אפילו אח של התנדב להסיע אותנו לשם,אח שלך,את מבינה? זה שלא רוצה שיהיה לך חבר עד גיל 30,אז תתארגני,וסתמי" הלכתי אליהם,חיבקתי אותם חזק,עליתי להתקלח,והתארגנתי,לבשתי מכנס קצר,עם חולצה שחורה נופלת,נעלתי כפכפי הוינס,שמתי משקפי שמש,וירדתי למטה
אביחי:"ילאה בואו"
עלינו על האוטו שלו,ונסענו.
אחרי שעה הגענו להרצליה,ואביחי לקח אותנו לבית של דניאל,דפקתי בדלת,ואיזה אישה אחת פתחה
מאי:"שלום,את אמא של דניאל?"
"כן" היא ענתה לי "ואת?" היא הוסיפה
מאי:"אני מאי,אני ודניאל היינו…." סיפרתי חלק מהסיפור,בקצרה,ובסוף שאלתי אותה "איפה דניאל?"
"בחדר שלו חמודה,תיכנסי" היא ענתה לי,הלכתי לחדר שלו,פתחתי את הדלת,והאור בחדר היה מכובה,הוא ישן,ישבתי ברצפנ לידו,הסתכלתי על הפה המושלם הזה שלו,ורציתי לנשק אותו,הוא לאט לאט התעורר,וראה אותי "מה את עושה כאן?" הוא שאל מופתע, חייכתי,ונישקתי אותו,תוך כדי הנשיקה הוא קם מהמיטה שלו,והתנשקנו בעמידה,הסתימה הנשיקה,והוא אמר לי "איך הגעת לכאן?"
מאי:"אביחי הביא אותי לפה,תקשיב טוב,אתה עכשיו לוקח את המזוודה שלך, וחוזר איתנו לתל אביב,אני לא יכולה להיות שניה אחת בלעדיך,אני אוהבת אותך"
הוא חייך,ואמר לי "תקשיבי.."
מאי:"שום תקשיבי" אמרתי והושבתי אותו על המיטה
"תראה אני טעיתי,אני יודעת,וגם אתה המון טעית ובכל זאת סלחתי לך,אני ואתה לא היינו ביחד חודש וזה הרגיש לי כמו נצח,אחר כך שוב חזרנו ועד עכשיו אנחנו לא ביחד,וזה כבר לא מרגיש לי כמו נצח,אלה כמו 100 גלגולי חיים,וכמו שאני מקבלת אותך כמו שאתה ערס,שותה,מעשן,גם אתה אמור לקבל אותי כמו שאני,פראנוידית,קנאית,וקצת היסטרית…..טוב קצת הרבה חחח,בקיצור מה שאני אומרת זה שאני חא יכולה להיות בלעדיך שניחה אז תתאר לך מה זה שלוש שנים" הוספתי
דניאל:"תראי חיים שלי,אני אוהב אותך,ואני מקבל אותך כמו שאת,אבח מה יהיה פעם הבאה שיגידו לך עלי משהו,שוב לא תסמכי עלי?"
מאי:"אני מבטיחה שאני אסמוך עלייך,ואתה עליי,זה הסכם בינינו טוב?" אמרתי והושטתי לו יד כדי שנעשה לחיצת יד של הסכם,הוא לחץ לי את היד,משך אותי אליו,והתנשקנו♥♥♥♥