״עד שהמוות יפריד בינינו״ פרק 25 + 26

עברו שבועיים,אני וליאם שוב התחברנו,חזרתי לדבר עם הבנות,והמשכתי עם החזרות עם דניאל

״טוב מגיע לנו הפסקה קטנה״,אמר דניאל וישבנו
״אתה בטוח שזה יצא טוב?…״,שאלתי אותו ושתיתי קצת מהבקבוק מים
״לוסי…את מדהימה תפסיקי כבר להגיד שזה לא יוצא יפה״,חייך דניאל ותפס את ידי
עברה בי צמרמורת,אי נוחות,אך סתם כל מיני מחשבות,זה בטח כלום
השתחרתי מידו לאט אבל הוא עדיין היה קרוב אלי
״את מוכשרת…את גדולה״,אמר לי בחיוך כששנינו מסתכלים אחד על השניה
״תו…תודה״,גמגמתי,קצת נבהלתי שהוא קרוב מידי אלי
״אז?….שנמשיך?״,שאלתי בכוונה כי יותר ויותר התקרב
הוא עשה פרצוף מאוכזב ולקח את הטקסט

״טוב יש לך זמן בישביל שני חברות מהחדר?״,שאלה ג׳ו בחיוך כשהיא מתקרב לשולחן שבו ישבתי בסיפריה
״ברור״,צחקתי
״אז?…מה איתך גברת?…נעלמת לנו״,אמרה וישבה מולי
״נו ג׳ו ברור יש לה חזרות יא חכמה״,אמרה ג׳ס ופתחה שקית צ׳יפס
״אך זה מתקדם?״,שאלה ג׳ו
״בסדר…בסדר גמור״,חייכתי
״וזמן לחברות שלך מתי יהיה לך?״,שאלה ג׳ס והכניס צ׳יפס לפה שלה
״מצטערת…זה פשוט שההצגה עוד פחות משבועיים״,אמרתי
״כן כבר ידוע לנו״,צחקה

״למה השקט הזה?״,שאל ליאם כשאני יושבת עליו ונעשנת עליו
״מממ סתם״,אמרתי
״יש משהו שמטריד אותך?״,שאל מודאג ונישק את ראשי
״לא…הכל בסדר״,סיבבתי את ראשי בחיול ונישקתי אותו
״אז מה?,ההצגה עוד פחות משבועים אהה..?״,שאל בחיוך
״כן…שוב פעם הלחץ המטורף״,חייכתי
חזרתי לחדר שלי ועליתי לישון,מיד נרדמתי

״אמי?….זה מטורף…אנחנו לא יכולים לעשות את זה״,אמר דיין (דניאל)
״אז נברח…אני לא יכולה לחשוב על שיום בלעדיך יעבור״,אמרה אמי (לוסי)
״חכי דקה לוסי את ממש לא מרוכזת היום״,אמר דניאל ועצר הכל
״מצטערת….אני לא ישנתי כל הלילה״,אמרתי ושיפשפתי את עיני
״את תתעורריי לוסי קדימה״,אמר ותפס את שתי ידי
הוא היה ממש קרוב אלי וידיו תפסו אותי חזק
״אנ…אני…צריכה ללכת״,אמרתי בגמגום וניסיתי להשתחרר
״לאן?…לאן את כל כך ממהרת?״,שאל בעצבנות ולחץ קצת יותר על ידי
״ג׳ס מחכה לי…״,שיקרתיי הלב שלי דפק בחוזקה
״את שקרנית גרועה..״,אמר בלחש והפנים שלן היו קרובות לשלי
״תעזוב אותי בבקשה״,אמרתי בקול רועד
״לוסי…שנינו יודעים שאת רוצה אותי״,הצמיד אוצי אליו ואמר
״לא…אני לא״,ניסיתי לדחוף אותו מימני
הוא קירב את ראשי לראשו ונישק אותי בכוח,לא יכלתי להשתחרר
״תעזוב אותי חולה נפש״,צעקתי ונתתי לו בעיטה ברגל
הוא תפס את הרגל שלו מכאב ותפס את ידי שוב בעצבנות
״ילדה רעה״,צעק והחטיף לי סטירה חזקה
״למה את בורחת לוסי?…אני יודע שאת רוצה אותי״,צחק והצמיד אותי אליו שוב
״לא אני לא רוצה״,בכיתי וניסיתי לדחוף אותו מימני
״ששש אני רוצה לראות את החיוך שלך״,לחש באוזני ונישק אותי בצווארי
נתתי לו בעיטה חזקה בבטן והשתחררתי,רצתי במהירות וקפצתי מבמה
״לוסי תחזרי לפה מיד״,צרח
יצאתי במהירות מחדר תאטרון בדמעות
עצרתי לדקה כדי להירגע….אני לא מאמינה שזה קרה….