אפטר-שוק.

לפעמים זה כמו לסובב את הרגל, רגע אחד את במערכת יחסים וברגע שני את על הריצפה המומה מנסה להבין מה קרה, מה השתבש? אז קמים, שמים קרח, מגביהים את הרגל ואחרי כמה ימים חוזרים ללכת. קצת צולעים בהתחלה, אבל בסוף חוזרים לרוץ.
לפעמים קשר מסתיים כמו נפילה ממטוס, רואים את הקרקע מתקרבת ואין כל כך מה לעשות. יש כמה רגעי אימה בלתי נשכחים ואז זה מסתיים בחבטה מהירה. ואז, כמו בסרטי אנימציה, עובר כמה זמן ואת זוחלת החוצה מהבור שיש לו קווי מתאר של גופה. או שנמעכת קשות וקיבלת צורה של אקורדיון שמתיישר עם הזמן.
אבל הכי נוראיות הן אלו שמגיעות כרעידות אדמה, ברגע אחד מחריבות הכל, את כל מה שבנית והשקעת. את זוחלת החוצה מבעד לענני האבק, השברים והאפר ומנסה לשקם את עצמך.
ואז, גם כשעובר זמן ואת מצליחה איכשהו להתייצב ולחזור לשיגרה, מגיעים האפטרשוק ומפילים אותך שוב ושוב ושוב.
מה שנורא בסוג הזה, שגם אחרי תקופה ארוכה, שום קרקע כבר לא מרגישה יציבה.