״עד שהמוות יפריד בינינו״ פרק 23

״לוסי? מה עם העבודה שלך״,שאלה המורה לבילוגיה והסתכלה אלי עצבנית
הרמתי את ראשי,שיט שכחתי את העבודה הזאת
״אהה…אני..שכחתי״,אמרתי
״אוקיי…אני רוצנ שתגישי לי את העבודה הזאת מחר בבוקר ועם לא..לא היה לך ציון״,אמרה בעצבנות והמשיכה לחלק דפים

סידרתי את הדבריל בלוקר עצבנית,כבר מאותו היום כמעט אף אחד לא מדבר איתי,ג׳ס וכולם החליטו להתעלם מימני,וליאם לא רואה אותי וממשיך לרדוף אחרי בחורות
ישבתי בסיפריה,אוזניות באוזני,וספר פתוח על השולחן,הייתי גמורה,מאז החזרות אני בקושי נחה,ועכשיו העבודה המטופשת הזאת שתקח לי את כל הלילה,אסור לי להיות עייפה להצגה הזאת
שמתי את ראשי על השולחן ועיני נעצמו,קמתי כששמעתי את המנקה נכנסת,בטח עכשיו רק 4 לפנות בוקר,העבודה הסתיימה אבל אני ממש עייפה
בכל השיעורים כמעט נרדמתי,כבר כמה לילות שאני בקושי יושנת,חושבת על ליאם,על ג׳ס,על דניאל ואני לא מוצאת את הזמן שלי
״לוסי?…מה קורה איתך?״,שאל דניאל ועמד מולי
״מה?״,הרמתי את ראשי ושיפשפתי את עיני
״לוסי את חייבת להתעורר ההצגה עוד פחות מחודש,זה לא הזמן להיות רדום״,אמר דניאל
״אני…מצטערת״,הורדתי את ראשי
״לכי תשתפי פנים ותחזרי עם עיינים פתוחות״,אמר וישב
ירדתי מהבמה מושפלת,ועייפה כל כך,כשנכנסתי לשירותים נתתי לעצמי לבכות,נעשנתי על הברז והסתכלתי אל עצמי,מה כבר לא בסדר?,למה שכל פעם משהו טוב קורא לי משהו אחר חייב
לההרס
מישהי יצאה מהשירותים והתקרבה לברזים,ניגבתי מהר את הדמעות
״מיואשת?״,,שאלה ושתפה את ידה
״מה?״,הסתכלתי אליה ושאלתי
״חח לוסי ראית את עצמך?…אני נראת נורא״,אמרה וצחקה
״ומה מצחיק בזה?״,שאלתי בעצבנות
״היי מיס ברבי תירגעי״,אמרה בחיוך וחיפשה משהו בתיקה
גלגלתי עיינים והסתכלתי על עצמי שוב,עיני היו נפוחות,חייורת,ועייפה
״קחי…זה בטח יעזור לך״,אמרה ונתנה לי קופה עם כדורים
״אני לא נוגעת בזה״,אמרתי מיד
״היי במצב שלך זה מה שאת צריכה,זה יעזור לך״,אמרה והניחה אותו בידי
היא הסתכלה אלי פעם אחרונה
״אחד ביום,זה כדור מסוכן״,אמרה ויצאה
הסתכלתי על הכדורים הכחולים בקופסה,מה יש לי כבר להפסיד?,חצי מהעולם כבר שונא אותי.
החבאתי אותם בתיקי,לוקחת את הקלסר הגדול שלי שבו כל הטקסטים
ויצאתי,חיבקתי את הקלסר ומסתכלת אל כולם,שהבטים שלהם מודאגים
״לוסי?״,הסתובבה ג׳ס והסתכלה אלי מודאגת
״מה נזכרת בי?״,שאלתי
״הכל בסדר?״,התעלמה מהשאלה שלי והתקרבה עוד
״כן ואת הדאגה שלך תשמרי לעצמך״,אמרתי בעצבנות והמשכתי בדרכי,נכנסתי בחזרה לחדר תאטרון והמשכתי לשחק

מנקודת המבט של ג׳ס

הימים עברו,לוסי התנהגה ממש מוזר,לא יכלתי להסתיר שדאגתי לה עדיין,למרות הריב בינינו,היא עדיין חברה שלי ואני צריכה להבין אותה
הייתי ליד הלוקר שלי ודיברתי עם סאם ודיאנה
לפתע ראיתי את לוסי יוצאת מהשירותים
״מה עובר על לוסי?״,שאלה דיאנה
״אני כבר מבררת״,אמרתי והתקרבתי אליה
היא דיברה בקול עייף ועצוב,לא היה לה כוח לדבר איתי והיא בקושי הוציא מילה
כשחזרתי לסאם ודיאנה שניהם הסתכלו אלי
״אני בטוחה שכל זה קשור לליאם..״,אמרתי
״אז חייבים לדבר איתו ליפני שלוסי תעשה שטות״,אמרה דיאנה
אחרי השיעור יצאתי במהירות והלכתי לחפש את ליאם,אחרי שעשיתי את כל הסיבוב של הפנימיה מצאתי אותו יושב בסיפריה וצוחק עם חברים שלו
״ליאם?״,התקרבתי אליו ושאלתי
״ג׳ס?,קרה משהו?״,הוא הסתכל אלי מופתע ושאל
״אני צריכה לדבר אתך״,אמרתי והוא קם
״מה הבעייה?״,שאל
״ליאם…זה קשור ללוסי״,התחלתי לומר אבל הוא קטע את דברי
״ג׳ס אני ולוסי לא ביחד..זה לא יעזור שאת תבואי ותגידי לי לחזור אליה״,אמר
״לא…ליאם לוסי לא במצב טוב,היא מתנהגת מוזר,היא בוכה כל לילה,היא בקושי יושנת ו…אני חושבת שהיא…לוקחת סמים״,אמרתי והפנים ניהין רצינים
״ראית אותה לוקחת?״,שאל מודאג
״לא…ליאם אתה חייב לעזור לה״,אמרתי
״היא בטח מסתדרת בלעדי..יש לה אותך״,אמר
״היא רבה עם כולם רק בגללך,היא מסכנת את החיים שלה רק ביגללך,כל זה בגלל שאתה חשוב לה,ומה אתה עונה?…היא מסתדרת בלעדי?…ליאם היא אוהבת אותך,תכניס את זה לעצמך במקום לחשוב רק על עצמך״,אמרתי בעצבנות והלכתי

חזרה לנקודת המבט של לוסי

ישבתי על הבמה לבד,דניאל יצא וביקש מימני לעשות עוד כמה חזרות לבד,הייתי עייפה,שיחקתי עם הקופסה של הכדורים חושבת עם לקחת או לא…מה כבר נישאר לי?…אבדתי את ליאם,אבדתי את החברות שלי,שון ואני בקושי מדברים…לא נישאר לי כלום חוץ מההצגות,אני לא יכולה לוותר על זה!,פתחתי במהירות את הקופסה,והכנסתי כדור לפה..
קמתי ועשיתי חזרה,עדיין הרגשתי עייפה,מה כבר יקרה עם אני הקח עוד אחד?,לקחתי את הקופסה והכנסתי עוד אחד לפה…