אף אחד היקר
אני עדיין זוכרת אותך, אתה יודע?
הרי, איך אפשר לשכוח את האדם ששבר את ליבי?
כמובן, אחריך הגיעה שורה של לבבות שבורים, אבל אתה היית הראשון.
אתה היחיד שאני יכולה לזכור את פניו בבהירות, כאילו אתה עומד מולי.
אתה זה שגרם לי לשנן תאריכים, כמו יום ההולדת שלך, ויום השנה שלנו.
אני עדיין בוכה לפעמים בגללך, אתה יודע?
לפעמים, אני עדיין חושבת, שאתה היית זה שהצליח לחמוק.
אך בדרך כלל, אני יודעת שאתה לא הוא, ושאתה פשוט אף אחד.
שאתה לא חשוב, מעבר לעובדה שהיית האהבה הראשונה שלי.
כשהיינו יחד, חשבתי שאתה האחד והיחיד, אבל אחר-כך הבנתי שהעולם גדול ורחב מידי לשם כך.
אז, אני מניחה שאחרי שאמרתי את זה, אתה באמת אף אחד.
אבל יש לי שאלה, מר אף אחד היקר, שאלה שמפריעה לי מהרגע הראשון.
האם אי-פעם אהבת אותי, מר אף אחד היקר שלי?
תגובות (2)
כל כל מבטא את ההרגשה שלי. מדהים את כותבת נורא יפה… מושלם -5-
קטע יפה. כתיבה טובה, אהבתי את התיאורים של הרגשות והמעבר מסוג של געגועים להכחשה.