noaemona
וואו יצא ארוך ומשעמם... :(

שלושה שודדים לטובים- פרק 2

noaemona 08/05/2014 727 צפיות תגובה אחת
וואו יצא ארוך ומשעמם... :(

הכרכרה המלכותית נסעה בין הרחובות, מקבלת מבטים מעריצים מכל עובר ושב.
הכרכרה נעצרה ליד חנות גדולה, מעליה שלט גדול ובו כתוב בכתב נאה ומסולסל, את שם החנות, 'פאר'.
רכב הכרכרה מהר לרדת ממושבו, לקשור את הסוסים לעמוד המיועד לשם זה. כשגמר לקשור הוא מהר לשוב בחזרה לכרכרה, פתח את הדלת וקד קידה.
המלך ג'ון יצא ראשון, אחריו איזבל ולאחר מכן ריצ'ארד וג'ורג'. הם נכנסו לחנות והמוכרת מיד נחפזה אליהם.
"הוד מעלתכם" היא אמרה, "אפשר להציע לכם מהדוגמות האלה?" שאלה וצעדה למרכז החנות והחוותה בידה לעבר שורה של חליפות בצבעים; שחור, כחול כהה, בז', חום ואפור.
ריצ'ארד וג'ורג' התלהבו והתחילו להצביע על חליפות שונות ולהשמיע עליהם את חוות דעתם.
ג'ורג' ניגש לחליפה בצבע ב'ז- חום, בחן אותה וקבע שהוא רוצה את זו.
שלוש תופרות נכנסו לפעולה, בהתחלה הן הביאו סרטים, והן החלו למדוד את זרועותיו של ג'ורג'.
ריצ'ארד גיחך והצביע על החליפה בצבע כחול כהה, "זה" הוא אמר ועוד שלוש תופרות החלו למדוד אותו.

איזבל הילכה והילכה, והקיפה את כל החנות פעמיים, ולבסוף הצביעה על שמלה ארוכה בצבע ורוד עדין, מעוטרת בתחרה זהובה בתחתית.
עוד שלוש תופרות התחילו לעבוד במרץ, חרוצות כמו נמלות.
לאחר חמש שעות כל התופרות סיימו את עבודתן ואיזבל, ג'ורג' וריצ'ארד ניגשו לתאי המדידה ומדדו את הבגדים.
ג'ורג' היה הזריז מבינהם והוא יצא ראשון בחליפה. עיניו חייכו בהנאה כשהביט בבבואתו במראה.
"החליפה הזאת מהודרת מאוד" אמר וניגש לתופרות שתפרו את חליפתו.
"תודה לכן" הוא הודה והתופרות קדו קידה קטנה.

ריצ'ארד יצא מהתא שני, לבוש בחליפה הכחולה- כהה שלו, הביט בג'ורג', חיבק את כתפו בידו האחת וביד השניה הצביע על שניהם, "אפילו אותו סגנון יש לנו!" הוא צהל.
ריצ'ארד צדק, שניהם בחרו חליפות תואמות בצבעים שונים, ג'ורג' בחליפת בז' שתאמה לתלתליו הזהובים וריצ'ארד בחליפה הכחולה כהה שלו שהדגישה את תלתליו השחורים.
ריצ'ארד וג'ורג' אומנת תאומים זהים, רק צבע שיערם שונה, ריצ'ארד קיבל את התלתלים השחורים כעורב של אמם וג'ורג' קיבל את התלתלים הזהובים של אביהם, ושניהם קיבלו את עיניה הירוקות של אמם. הם היו תאומים זהים לכל דבר, חוץ משיערם.
איזבל יצאה מתאה. היא הייתה יפייפיה.
הורוד העדין הדגיש את עיניה הירוקות, ותחרת הזהב הבליטה את שערה השחור, השופע והארוך.
"וואו" ג'ון פלט המום ובהה בה,
איזבל רק צחקקה וביקשה שיפסיק.
לאחר שכולם העיפו מבט אחרון במראה, איזבל, ג'ורג' וריצ'ארד נכנסו להחליף את בגדיהם.
ג'ון הוציא מעטפה לבנה עם חותמת זהב והגיש אותה למוכרת, – ג'נה הייתה אחת מאצילות העיר, אישה במעמד גבוה שניהלה את החנות המפוארת.-
"הזמנה לנשף" הסביר ג'ון שראה את מבטה של ג'נה.
ג'ורג' וריצ'ארד יצאו מהתאים ונעמדו לצידו של אביהם.
"איזה מזל שאני לא צריך לקנות בגדים, אני רק צריך ללבוש את מדי המלך שלי וזהו" ג'ון נשף בהקלה, וג'נה והתאומים התחילו לצחוק.

איזבל יצאה מתאה, כושלת קצת, אוחזת את השמלה בידה, ג'ון נחפס אליה ותמך בה.
"הכל בסדר?" הוא שאל אותה.
"כן, כן, רק כאב ראש חזק, זה הכל, זה יעבור" היא חייכה חיוך חלש.
ג'ון הוציא שקיק עור מלא מטבעות זהב, "כמה?" הוא שאל את ג'נה. ג'נה עשתה כמה חישובים ולבסוף אמרה "600 מטבעות זהב".
ג'ון הביא לה את השקיק, "בדיוק" הוא חייך.
הם יצאו יצאו מהחנות, עלו על המרכבה ונסעו לארמון.


תגובות (1)

תמשיכי :)

08/05/2014 18:08
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך