מפוצלים- סיפורו של אלכס- פרק 1- פאנפיק.
אני נושף בעדינות על אחת מעדשות משקפיי, אדים רבים מתקבצים עליה ומכסים אותה.
אני מושיט את ידי אל השולחן שלפניי, לוקח ממחטת בד לבנה ומנקה את העדשה, רגע לאחר מכן אני עושה את אותו הדבר עם העדשה השניה.
אני מביט במראה שבחדרי, שיערי הכהה משוח בג'ל ומסודר בקפידה, בגדיי הכחולים ישרים ומשקפיי מונחות על אפי, מהן מביטות עיניי הירוקות והסקרניות.
אף פעם לא באמת הייתי צריך את המשקפיים האלה, אני רואה מצוין.
אך כאן, בפלג אוריינות, כל מי שמרכיב משקפיים נחשב לעוד יותר גאון.
"אלכס, רד למטה. הארוחה מוכנה!" אני שומע את אימי קוראת לי.
אני יוצא מהחדר ויורד לקומה הראשונה, פונה לפינת האוכל הקטנה ומתיישב בכסאי.
אבי מחזיק עיתון בידו אחת, כוס קפה בידו השנייה ומבטו שקוע בכתבה שיצאה על פלג הקרבה עצמית.
אמי מניחה מולי כוס תה ופרוסת לחם קלוי עם ריבה וחמאה עליה, "תודה" אני אומר ומחייך אליה. היא מחייכת אלי ומתיישבת ליד אבי.
"היום זה יום המבחן, אלכס" היא אומרת ולוגמת מכוס התה שלה.
"אכן כן" אני עונה ונוגס בלחם, לועס באיטיות ובולע.
"אני מקווה שאתה יודע מה אתה עושה" אומר אבי ומצטרף לשיחה, העיתון מונח על השולחן וכוס הקפה שלו ריקה.
"אני יודע" אני עונה לו ולוגם מכוס התה שלי.
"אתה צריך להשתמש בחוכמה אלכס, המבחן האמתי שלך יהיה מחר בטקס הבחירה" אומר אבא וגוחן קדימה, מביט בי בעיניו החומות הכהות.
אני מוצא במבטו איום, אי שקט אך הבנה.
"איך אתם הרגשתם בטקס הבחירה? ובמבחן?" אני שואל ומסתכל למקום אחר.
"אני פחדתי כל כך" עונה אימי בחיוך, מוזגת לאבי עוד קפה.
"את ערקת נכון? מאיזה פלג?" אני שואל אותה ומביט בה בסקרנות, היא מניחה את קומקום הקפה בחזרה על השולחן.
"זה לא חשוב מה שהיה בעבר, אלא מה שיש בהווה ומה שיהיה בעתיד" עונה אבי.
"אני יודע" אני אומר ומביט בצלחתי, אני לוקח את פרוסת הלחם הקלוי וממשיך לאכול.
"תביא את הדברים שלך, אני אסיע אותך לבית הספר" אומר אבי לאחר שסיימתי לאכול ועזרתי לאמא לפנות את הכלים.
אני עולה בחזרה לחדרי, לוקח את התיק שלי ויורד למטה בחזרה.
"הנה, קח" אומרת לי אמא ומושיטה לי שקית קטנה עם שני כריכים בה.
"תודה" אני משיב והולך ביחד עם אבא לכיוון הדלת.
"חכה רגע, אלכס" אומרת אמי, אני מסתובב אליה והיא מקיפה אותי בזרועותיה.
החיבוק שלה מעורר בי חרטה מסוימת, על כך שאני חושב על לערוק מפלג אוריינות.
"בהצלחה במבחן" היא אומרת ונושקת על לחי, לאחר מכן פוסעת צעד אל עבר אבי ונושקת גם לו על לחיו.
"יום טוב" היא אומרת לשנינו.
אבי פותח את הדלת ואנו יוצאים מהבית בצעדים מהירים ושקטים.
כאשר הגענו למכונית, אבי הלך בשתיקה אל עבר דלת הנהג. אני פתחתי את הדלת שמולי והתיישבתי במושב. אבי התיישב לידי.
הוא החל לנהוג ואני הבטתי החלון בשתיקה, מהרהר לעצמי.
אף פעם לא אהבתי את פלג אוריינות, אני מוצא כאן רק אנשים מתנשאים שחושבים שהם הנעלים מכל.
אני לא כזה, בכלל לא.
חכם אני יודע שאני, אך אין בכוונתי להשתחצן בכך.
אבי האט את המכונית בפתח בית הספר. "יום טוב אלכס" הוא אומר בזמן שיצאתי מהמכונית, "יום טוב אבא" אני משיב וסוגר את דלת המכונית. כעבור רגע קצר הוא כבר נמצא רחוק ממני.
אבי הוא אחד המנהיגים של פלג אוריינות. הוא עומד לצד ג'נין מתיוס, מנהיגת הפלג.
אמי היא מדענית מצליחה, היא ידועה בשל הצלחתה בפיתוח סרום האמת בשביל פלג כנות.
ואני, אלכס, רק בנם הפשוט.
אף פעם לא הופעתי עם תגלית מרעישה בפי, כפי שאמי עושה.
או אף פעם לא חשפתי את כישוריי במנהיגות ובאמירת עובדות גאוניות, כפי שאבי עושה.
לא שלא שיכולתי, פשוט לא רציתי.
"אלכס, היי בוקר טוב!" אני שומע קול מתקרב מאחורי, אני מסתובב ומוצא את חברי הטוב ג'פרי.
"בוקר טוב ג'פרי" אני משיב ומביט בו.
"היום זה יום המבחן, אתה מתרגש?" שאל אותי והתחלנו ללכת אל עבר הבניין.
"אני לא יודע" אני עונה ומסתכל עליו בחצי חיוך.
לפתע אני שומע רעש מחריש אוזניים מתקרב, אני וג'פרי מסתובבים לכיוון שממנו הרעש בא ואנו רואים את הרכבת האפורה נוסעת במהירות על הפסים.
הרכבת של פלג אומץ לב.
הדלתות לפתע נפתחו, מבלי שהרכבת עצרה והמון נערים ונערות מפלג אומץ לב עומדים בפתח, חיוכים מטורפים על פניהם, ומחכים לזמן טוב לקפוץ מהרכבת.
תמיד הערצתי את פלג אומץ לב, אני מוצא בהם דברים מדהימים שלא יכולתי למצוא בפלגים האחרים.
אני מוצא בהם סוג מקסים של התפרעות, חירות מספקת וחוסר פחד.
כזה אני רוצה להיות, פרוע, חופשי, וחסר פחד.
תגובות (45)
הממ.. הפאנפיק נשמע ממש יפה, הוכתיבה נוחה מאוד לקריאה :) מחכה מאוד להמשך (אני פאנאטיק.. נו… איך אומרים בעברית.. שכחתי, של הסדרה! )
בהצלחה!
<3
אליה\ן
תודה רבה, המשך אני אעלה בקרוב :)
ובסוגריים.. התכוונת למעריצה? אם כן אז ברוכה למועדון ;)
נעים להכיר אותך אליה, יש לך שם מקסים!
נשמע נורא יפה
וחוץ מזה אני מעריצת מפוצלים
המשךךךךךךךךךךך
אם כך,
WELCOME TO THE CLUB
חחחח
המשך יהיה בהמשך היום אן מחר.
שמחה שאהבת :)
~~התפנגרלות~~
הו כן!!! :)
או מיי גאד! זה אדיר!
תודה רבה.. שמחה לשמוע :)
טוב…זה נחמד מאוד. (קראתי את מפוצלים ומורדים…) אבל..יש לי עם זה בעיה אחת.
קטנטנה כל כך…אבל בבקשה, שימי לב.
טעות קטנה…..אומרים "להרכיב" משקפים ולא לענוד אותם:)
הסופרת של החיים.
אני ידעתי את זה, פשוט ידעתי :)
כאשר כתבתי את זה, המילה להרכיב ברחה לי, אין לי מושג למה שכחתי אותה.
התלבטתי בין ללבוש או לענוד ובחרתי בלענוד.
תודה על התיקון :)
אני פשוט
אומייגאד
רגע
אלוהים.
חחחחח אז זה טוב? ;)
שמחה שאהבת!
אם הייתי מבין בזה , כניראה שהייתי קוראמ
גם בלי להכיר את הסיפור האמתי, אני בטוחה שתאהב את זה.
תנסה.. בקרוב מאוד אני מפרסמת פרק שני :)
סבבה… מקשיב לך ( טיגריס שולט!!;)
מאושרת לשמוע :)
(ו-והוו! כן! אך אריות שולטים יותר ;)
כל החתולים הגדולים , שולטים הם !!!!
אכן כן!
טוב לדעת שזה מה שאתה חושב, אתה מקבל על זה נקודות זכות אצלי ;)
אה.. חשבת על הרעיון שנתתי לך? לשלב את שני הסיפורים? :)
אה … טוב לדעת?. אני חושב על זה , אין לי רעיון טוב איך לעשות את זה , כאילו עלה לי רעיון כזה : אחד מהסוסים בורח עד לבסיס הצבאי ושם אחד ואחת מהדמויות אחד/ת מתאהב בו/בה מהקבוצת רכיבה …
אני יכולה לעזור לך, גם זה רעיון טוב אבל אני חושבת על משהו אחר.
רק תגיד אם תרצה עזרה
מה היה הרעיון?
לשלב ביניהם…
כמו שכתבתי מקודם.. לשלוח את הבית ספר לרכיבה לצבא, מה שיעלה הרבה התנגדות משני הצדדים (כי תלמידי בית הספר לא רוצים לשהות במקום עם תנאים צבאיים, והצבא לא רוצה להיות כביכול 'קייטנה' בשביל לשמור על נערים ונערות מפונקים מארצות הברית)
אך אין באפשרותם להתנגד.. אז הם פשוט זורמים עם זה.
והשאר יהיה שלך :)
… עלה לי רעיון – מה דעתך על כך שיהיו יחידה קטנה שאמורה להתקדם במהירות? הם יפעלו יחדיו? ניראה מה יהיה…
מה זאת אומרת יחידה קטנה שאמורה להתקדם במהירות?
יחידת חיסול מיוחדת , הם מחבלים בכל מני דברים מפצצות עד לפיגועים פנימיים! את תיראי
העיקר שתום תום- הדמות שלי, תהיה :)
היא בטוח , תהייה …
יופי :)
ופרסמתי את פרק 2 של הסיפור, אשמח אם תקרא ותגיב :)
ראיתי … ואני יגיב כאן כי אין לי כוח לעבור דף – תמשיכי את פרק 2!!!!!! פרק 3!!!!! כדי שאוכל להבין יותר מה הולך ולא לחפש בויקיפדיה!!!!
חייב המשך עכשיו? אין לי כוח חחח
אז יש לך בעיה כלומר יש לי בעי וכן אני מכריח אותך…
אני אראה מה אוכל לעשות בשבילך.. אבל אני לא מבטיחה כלום!
אני יבטיח בשמך י כל כך קשה לך ״אני מבטיחה לעשות עוד היום פרק 3״ תודה
חחחח נו לא
הבטחת!!!
בסדר בסדר הנה התחלתי לכתוב!
D:
-_-
סינים!!!! -_-
אני אוהבת את הסמיילי הזה
DO NOT JUDGE
I hate cowwsssssss mooooo!! Lol
בוא נעבור לפרק הבא, או שנפסיק את הטמטום הזה.
פשוט נמאס לי לרדת למטה ואני גם מנסה לכתוב.. אז.. -_-
So I go – pinkcu
no… just no… and..
SHUSH
Ok mr.shush I be quit