קובץ בלי שם

אני עם עצמי, מרגישה נטושה.
אני משקיפה החוצה. אין לי ממש מה לעשות. אמא אמרה שאם אהיה רצינית היא תדבר עם טיליס על יועץ רפואי ותנסה לסדר את זה.
אני רוצה את זה… לא?
כל השנה חולפת לי בראש בהרצה מהירה, אך המחשבות שלי אבודות מדיי ואני לא מצליחה להבין עם עשיי באמת משהו משמעותי בשנה הזאת.
אני מניחה שלא, הרי לרוב הייתי ממורמרת.
היא טוענת שהחיים החברתיים שלי גובלים באפס לאחד, אם אפשר להחשיב מחשב כחבר. מסתבר שלא משנה איך אנסה להסביר לה את הפחד המוזר הזה שלי מאנשים, היא לא תבין. זה כמו יד שמתלפפת לי סביב החזה. כל המון האנשים שנמצא סביבי מלחיץ מידי, כאילו כולם שם רק כדי לראות מתי אפשל ואעשה תנועה לא נכונה.
לא, אני לא סובלת מחרדת נטישה אמרתי כששאלו אותי על זה. זה פשוט… עזבו, אתם לא תבינו.
היא אמרה שאני צריכה לצאת ולהיות יותר עם "בני גילי" כדי שזה יעבור, אבל זה רק נהיה מלחיץ יותר, ואני רק מרגישה מטומטמת יותר כשאני מסתובבת איתה ומחזיקה לה את היד כמו ילדה בת ארבע.
בחיים לא הייתי בנאדם שמדבר הרבה, אולי רק חפירות, אבל אף פעם לא דברים אמיתיים. אני לא אוהבת לדבר הרבה, אנשים כבר התרגלו לכך. אני אדבר כשארצה.
אני מרגישה לפעמים חסרת תועלת שזה עצוב. אז ציירתי משהו יפה, ואוו; אז כתבתי משהו משמח, ואוו, ואז כל פעם כשאני אומרת את זה אנשים מעירים לי ומסבירים לי איכן טעיתי.
אוקי, אני אומרת, אני חוזרת בי, הבנתי.
קרה לי פעם שרציתי לפתוח את הקובץ וורד שלי אבל שכחתי מה שמו. אני זוכרת שבמשך שעה התחלתי לקרוא את כל הקיצורים של הכותרות בחיפוש אחר הקובץ עד שנזכרתי שהשמות של כולם כתובים לי במחברת.
טוב, משם הדרך היתה קלה יותר אך כשפתחתי אותו כבר שכחתי מה רציתי לכתוב, אז חשבתי שזה חסר טעם הרי לא משנה מה אכתוב זה יהיה חסר תועלת.
אז התחלתי לשפוך את כל התסכול שלי פנימה, את כל מה שעצבן אותי ושאני לא מתגעגעת אליו (וגם לא אתגעגע). כל הדברים שהייתי רוצה שיחזרו להיות כמו פעם, כי פתאום זה גורם לי להרגיש יותר ריקנות מבעבר. שאני מרגישה שאין סיבה לכל מה שאני עושה בזמן האחרון, ושגם אין הסבר למה אני כותבת את זה.
שאם גלגל הזמן היה בידיי, אני יודעת בדיוק לאן הייתי מסובבת אותו כדי לחזור אחורה, גם אם יהיו סיכונים שזה ישנה את כל מה שעשיתי עכשיו.
כשסיימתי לכתוב את הכל הבנתי שזה לא ממש עזר, ושאני עדיין מרגישה נטושה, אז חזרתי להשקיף החוצה מהחלון, כי עדיין, אין לי ממש מה לעשות.