כל כך הרבה זמן …. (המשך לקטע הקודם )
כל כך הרבה זמן …
זמן רב עבר והתחושות לא השתנו , הם רק התבספו .
אני פוחד , פוחד מעצמי , פוחד ממנו , פוחד שזה יגמר , פוחד מהעולם .
למה אני לא יכול פשות להנות ? להנות מהמגע שלו , מתחושת השלווה שהוא משרה אלי .
אני כל כך אוהב אותו ולכן אני פוחד .
בימים ספורים הוא אפך להיות הדבר היחד לי מיכל , האדם היחיד איתו אני מרגיש בנוח , מרגיש עצמי .
הוא גם פוחד, אני יודע את זה מהדרך שבה הוא הביט בי , מהצורה שבה הוא נרתע ממגע בציבור .
אני לא מאשים אותו , לא קל להיות אמיתי בעולם בו כולם מזויפים .
זמן רב כל כך חיקיתי לאהבה הזאת , שהיא תתממש ותתגשם ותהיה יפהפייה , עכשיו התבסף לרגשות שלי גם כעס , כעס על העולם שלא נותן לי להיות אני ,סלי מסכות ובלי תחפושות .
פשוט אני .
תגובות (3)
אווו… זה עדיין חמוד.
בסוף לא הצלחנו לכתוב סיפור הומואים…
אויי :(זה בגלל שהייתם יותר מידי , רוצה איתי סיפור על הומואים ? ^_^
כתבתי על המכשפים 0.0