הנשיקה האחרונה שנתת לי

הוא הסתכל עליי בעיניו החומות וחייך אליי.
"אני אוהב אותך"הוא אמר לי וחיבק אותי חזק,
"גם אני אותך, אבל אני דואגת לך" אמרתי לו,
"אל תדאגי לי אני יהיה בסדר , תכתבי לי מכתבים" הוא אמר,
הנהנתי לו בראש לחיובי. הוא נתן לי נשיקה בראשי ונשיקה אחת בפה ועלה לאוטובוס , האוטובוס נסע והוא נופף לי לשלום נופפתי לו בחזרה.
אחרי כמה דקות אחדות הגעתי לבית נכנסתי חדר והרגשתי צורך לבכות, בכיתי והתפללתי לאלוהים שדן יהיה בסדר .
אמא ואחותי אגם ישבו בסלון וראו טלוויזיה , ואני בכיתי בחדר לפתע שמעתי מהטלוויזיה על פיגוע באוטובוס ניגבתי את הדמעות מהר ורצתי לסלון.
"כמו שאנחנו רואים מפנים את הגופות רובם חיילים, יש חשד למחבל" הקריינית אמרה בחדשות,
"עוד כמה שעות נזהה את הגופות" אמרה הקריינית.
רצתי לחדר ובכיתי סגרתי את הדלת.
"הכל בסדר"? אמא שאלה בקול מודאג,
אבל לא עניתי לה סגרתי את הדלת ובכיתי וכך זה נמשך כמה שעות.
אחרי כמה שעות אחדות ראיתי בטלוויזיה תמונות של האנשים של מתו רובם הם חיילים ובינהם ראיתי את דן ההייתי בהלם.
ובאותו רגע עבר בי הזיכרון האחרון שלנו הנשיקה האחרונה החיבוק האחרון , מצדי למות במקומו,הנשיקה האחרונה שהוא נתן לי אני בחיים לא אשכח אותה , אפשר היה אפילו להרגיש בנשיקה כמה הוא אהב אותי.
מעניין אם הוא למעלה?