~אין דרך חזרה~
הדבר שחיכיתי המון זמן הוא נעלם, התקווה הזאת שאוליי נשאר משהו, הזיכרון נעלם המחשבות בוערות ורק הלב מתאמץ כדי לחיות , מרגישה את חיי כמו קרוסלה מסתובבת בלי סוף ומעצורים , מרגישה פעם למעלה ומרגישה גם למטה , הכל מבולבל וכואב ולא יודעת לאיזה כיוון להיסתובב , החיים לא עוצרים אבל רק הכאבים ממשיכים ונספגים בגופי מנסה לא להישבר ולא להיכנע אבל הגוף לא מוכן לעמוד בכאב הזה .
רק בכי וצרחות מתחוללות בי , מרגישה רגשי אשמה על עצמי !
רוצה חופש לברוח מן העולם ולא לחזור בחיים.
מרגישה כלואה בעולם של משוגעים עולם שבו כולם שונים, המחשבה הזאת שאולי זה הסוף עושה לי רק רע , אבל אולי זה באמת הסוף ואין דרך חזרה!
תגובות (1)
האמונה שלי שלכל שביל שהלכת וצעדת בו יש חזור, אין דבר כזה אל חזור, (חוץ מהמוות כמובן) , ההרגשה של אין דרך חזרה רק מרחיקה אותך מהיכולת שלך למצוא בכל הכאוס את השביל שהוביל אותך למקום בו את נמצאת