החיים בשביל תמר

אני לא יכולה לשקר הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי לסיפורך היה השם תמר הלוא הוא שמי.
לא התאכזבתי זה סיפור כל כך יפה עד כמה שהוא קצר מלא משמעות ועומק.
אחרי שקראתי את שירך צצו בפני שאלות: מיהי תמר? מה עשתה שכולם מחכים לה? ולמה החיים מוקדשים לה?
ורק אז קראתי את "רציתי להוסיף" והבנתי עד כמה זה נכון ואולי לא רק לאותו בן אדם שנהרג. את כתבת שיר שאפשר להתחבר אליו וזו גדולה אמיתית.
מאחלת לך הצלחה בהמשך הדרך כי היא תיהיה ארוכה.

וואו, וואו, וואו.
אני לא ציפיתי לזה… תודה רבה. אני לא יודעת מה לומר לך, אני לא מצליחה למחוק את החיוך האידיוטי שמרוח לי על הפנים.
איזה כיף לחזור מחגיגות יום עצמאות מעייפות ולסיים את הלילה עם הפתעה נעימה כזאת.
כדי לכבד את הוריו של הילד שמת אני לא אספר את סיפור חייו, גם כי הוא היה קרוב משפחה שלי. אבל אני רק אגיד שהוא מת מסיבות לא טיבעיות ובגיל צעיר מאוד.
בחרתי לתאר אותו בתור תמר כי אני מאוד אוהבת את השם הזה, ורציתי לכתוב משהו שינציח אותו, שימסור לו איכשהו שאנחנו עדין מחכים לו.
ובנימה עצובה זו אני מסיימת את מכתב התודה שלי אלייך, אבל, אחרי הכול, זה שיר עצוב.