לאבא יש כנפיים
לאבא שלי יש כנפיים, אלו שהוא מראה לי איך מחברים אותן בסיכה. כששאלתי אותו האם הוא יכול לעוף איתן, הוא צחק ואמר שהוא חושש שהוא כבד מדי. לא הבנתי למה הוא חושש.
שאלתי אם אני יכולה לעוף איתן, כמו מטוס דואה בשמיים. מהסוג שאבא שלי הצביע עליו. הוא אמר שרק מי שהכנפיים שייכות לו יכול לעוף איתן.
ביקשתי ממנו שייתן לי אותן במתנה.
הוא צחק שוב, אני לא יודעת למה. אני לא כזו מצחיקה.
הוא אמר שהכנפיים מאבדות מהקסם שלהן כשנותנים אותן למישהו אחר. אני עניתי שהן לא יכולות להיות קסומות כי הן ממתכת, כמו שהתנור הקטן הוא ממתכת והוא לא קסום.
אז, עוד השתמשו בכאלה.
אבא שלי צחק, וניסה להסביר לי את הדרך שמתכת יכולה להיות קסומה.
פעם אחת אבא הלך, ולא ידעתי לאן. אימא אמרה לי שהוא הלך למקום כל שהוא. לאן שהוא. חיכיתי וחיכיתי, אבל הוא לא חזר. כבר דאגתי, שהוא לא יחזור לעולם, כמו שמישהו אחר לא חזר פעם. אני בטוחה שהיה מישהו שלא חזר פעם, והוא לקח את קסם הכנפיים איתו.
אבל אבא לא חזר רק עד הערב.
כשהוא כן חזר, שאלתי אותו לאן הוא הלך, והאם הוא עף לשם עם הכנפיים שלו.
הוא לא צחק. הוא גם לא חייך. אולי אני לא מצחיקה יותר.
הוא רק אמר שחבר שלו הצליח לעוף למעלה עם הכנפיים.
כשהמטוס שלו התרסק מטה אל האדמה.
אני ידעתי שמתכת לא יכולה להיות קסומה.
כי מאז הקסם הופר. לא חזר. מטוסים הפסיקו לעוף בשמיים, ואבא שלי הפסיק לצחוק.
הכנפיים שלו הפסיקו לעוף.
והוא לא חזר.
תגובות (20)
וואו.את אחת הכותבות הכי מעולה כאן אם לא ה…!
יש לך דרך קסומה לכתיבה =)
וואו, קטע מקסים ויחודי ביותר.
אוהבת את המקוריות שלך, ואת העובדה שאת מקבלת השראה מהדברים הכי פשוטים. זה מעיד על המון יצירתיות, מצרך חשוב לסופר או לכל העוסק בכתיבה.
קסוםםםםםםם
אם לא הבנת, פשוט תקראי את סוף הפרופיל שלי:)
לרגע הייתי ככה:
"מה הקשר פולנייה שתקרע אותי לגזרים לקסום?"
אז ראיתי את הקסם המקסים בקוסמותו :)
תודה רבה רבה לשתיכן D:
אתן ממש משמחות אותי כל פעם ^^
אין לי מה להגיד.. תמיד חשבתי שאת כותבת יפה.
זה מקסים..
תודה גם לך:)
אתם יכולים בבקשה לקרוא את הסיפור שכתבתי? ~פרצוף ממש ממש מתחנן~
אחרי שתקראו את השלמות בשלמותה;
[למי שלא הבין זה הסיפור של החתולת ים שלנו! הסיפור הזה!]
אני בדרכי אלייך!
(אוי, את גורמת לי להסמיק..
טוב, לא באמת. למען האמת בחיים לא הסמקתי. אבל אם הייתי מסמיקה – הייתי מסמיקה עכשיו ><)
חחח XD
מה אני יכולה לעשות שאת כותבת כזאת טובה ?!
את יכולה להכחיש..
סתם, לא. אבל גם את כותבת טובה מאוד.
סיפור מקסים! אני מאוד אוהבת נאיביות בכתיבה, כמו כאן, שגורמת לדברים להיות מעט פחות ישירים (לפחות לדעתי). כל הכבוד!
תודה X)
וואו, זה מדהים. קטע נוגע ועצוב שמעורר מחשבות….
וואאווו זה מרגש ונוגע ללב עוד שנייה בכיתי…
תודה גם לכן ^^
אני פשוט עצובה. אני עוד רגע בכה. זה מקסים. זה מדהים. א י ן ל י מ י ל י ם.
זה פשוט… ואו. אני… אני המומה.
ממש תודה. אין לך מושג כמה זה משמח אותי ><
זה נורא מקסים ומדהים וואו יפה
זה אחד הסיפורים שאפעם לא שחכתי.
תמיד כיף להיזכר בו 3:
מדהים.