סיפורי ערסים מאי ודניאל עונה 2 פרק 22
עונה 2 פרק 22
זה אומר,שיכול להיות שהכל יגמר ביננו,בגלל המרחק שיהיה לנו,אוף שום דבר לא הולך לי טוב,אחרי שלוש שעות שאנחנו מדברים ביננו,עליתי לישון.
קמתי בבוקר,התקלחתי,התארגנתי לבית ספר,ולבשתי חולצת בית ספר ארוכה שחורה,עם מעיל ג'ינס כזה,ג'ינס ארוך,ונעלי טימברלנד ורודות,נסעתי עם אביחי לבית ספר, ובפתח של בית ספר ראיתי את דניאל בלי חולצה,משחק כדורגל עם חברים שלו ,עברתי מולו כאילו הוא לא מענין אותי,סתם כדי להתגרות בו,והוא בא אחר,הוא תפס לי ביד,סובב אותי אליו,ואמר "כבר אמרתי לך שאני שונא ילדות קטנות"
מאי:"כן,אבל לא אותי,אתה חולה על הילדה הקטנה הזו"
דניאל:"חחחח לא יודע,תני לי נשיקה,ואני יגיד לך"
מאי:"תלך ליולי,תדבר איתה,ואז אולי נתנשק" אמרתי בהתגרות,והלכתי לשכבה שלי
נ.מ דניאל
שמתי את החולצה עלי שוב,והלכתי לשכבה שלי,איך שנכנסתי,יולי ראתה אותי,האה אלי,ונישקה אותי
-צלצול-
יולי:"יאלה בוא לכיתה"
דניאל:"לא,תקשיבי,אני כאן בחוץ,תגידי למורה שאת צריכה לשירותים,ואני יחכה לך שם,אני צריך לדבר איתך"
יולי:"טוב אהובי"
אחרי כמה דקות היא יצאה,ובאה לשירותים
יולי:"מה רצית שנדבר?" היא אמרה,וחיבקה אותי,הורדתי לה את היידים,ואמרתי לה "תקשיבי…אני ראיתי אותך בפעם הראשונה וקרו לי איתך דברים,אפילו אני ומאי נפרדנו בגלל זה,אבל הבנתי שאני עדין אוהב אותה,מצטער"
יולי:"אתה צוחק עלי נכון?תגיד לי שזה שקר"
לא עניתי לה,והיא הבינה שזה נכון
יולי:"אני ידעתי,ואמרתי לך את זה מהתחלה"
דניאל:"מה ידעת?"
יולי:"שאני בסוף יפגע ממך"
דניאל:"אבל תקשיבי…."
יולי:"אני ממש לא הולכת להקשיב לך,ביי"
היא הלכה לכיתה בחזרה,ונשארתי שם בשירותים,ואי איזה זבל יצאתי,אבל יאלה,כוסאמק,מה אני יכול לעשות,הלכתי לשכבה של מאי,ונכנסתי לכיתה שלההמורה:"כן חמוד מה אתה צריל?"
דניאל:"את מאי,אחת המורות ביקשה שאני ומאי נעזור לה"
מאיי חייכה,ואמרה "לא תודה"
המורה:"מאי,לכי בבקשה"
היא קמה מהכיסא,ובאה,סגרתי את הדלת,ולקחתי אותה לשירותים
דניאל:"למה לא רצית לבוא?הרי ידעת שאני קורא לך,ולא מורה,לא רצית לעביר שיעור שלם לצד חתיך?"
מאי:"חחח בטח שאני רוצה,אבל אני לא רואה פה אחד כזה"
דניאל:"חח מצחיקה את" אמרתי, ונישקתי אותה,אחרי כמה שניות של נשיקה,היא הלכה אחורה,ואמרה "לא די,אמרנו משהו לא?"
דניאל:"כן,וקיימתי אותו,אני ויולי כבר לא ביחד,ואת ורון?"
מאי:"נפרדנו כבר אתמול"
דניאל:"אז אני לא רואה משהו שיכול להרוס לנו"
מאי:"חחח לא יודעת" היא אמרה מתגרה
"די עם ההיסטריה" אמרתי,ונישקתי אותה
מאי:"אם אני יעבור את זה שוב פעם,אתה מת,ברור?"
דניאל:"חח סתמי"
מאי:"טוב בוא נעשה משהו"
דניאל:"כמו מה?" אמרתי בתחמנות
מאי:"חח תרגע,בוא נלך לאינשהו"
דניאל:"בואי לספסלים"
מאי:"לא יש שם בנות"
דניאל:"ואי את לא מפסיקה אה?"
מאי:"תוכיח לי שאפשר לסמוך עליך"
דניאל:"ואי שוב לריב?"
מאי:"אני לא רבה, אני אומרת את האמת"
דניאל:"את מציקה"
-צלצול-
מאי:"טוב בוא לשכבה שלי,
נכנסתי לשכבה של מאי,ומור באה אלינו "ואי חזרתם?ישש"
דניאל:"כן,היא פשוט התגעגעה אלי,אז הסכמתי שנחזור"
מאי:"בואנה,אתה חי בסרט חמוד"
מור:"חח עכשיו רק נשאר שאני ואביחי נחזור,ואז הכל יהיה טוב שוב"
מאי:"כן,ואז הם יתחילו עם בנות חדשות"
דניאל:"נראלי את בכוח רוצה לריב"
מור:"כן,היא חולה על זה"
דניאל:"חחח"
נ.מ יולי
-צלצול-
הלכתי עם רוני לשירותים והתחלתי לבכות לה
רוני"מה קרה?"
יולי:"דניאל נפרד ממני,הוא חזר למאי"
רוני:"מה?אני לא מאמינה,די אל תבכי אחותי,תלחמי עליו"
תכלס היא צודקת,נמאס לי להיות הילדה הטובה,והלוזרית הזו
תגובות (25)
ואווווווווווווווו תמשיכיייייייייייייייייייי וחסר לדניאל הוא נפרד שוב ממאי למה הוא לא היה קיים באותו יום!
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
יוווווווווווליי תמותי רואה לא אהובים אותך (יצאתי חרא אבל הבת זונה גרמה למאי לבכות) אז יאאללה בייי וגם עם תנסי להיות זונה הוא עדיין יאהב את מאי יאהבלה חחחחח עצבים של הרגעע חחח מושלם תמשיכי
תמשיכיייי
לא יולי את אחלה איך שאת תמשיכייייייייייי
אוף!!! אם יולי רוצה להילחם עליו ואין לה ביטחון אז מה רוני תעשה עם אביחי שיש לה מלא ביטחון!!!
תמשיכי פליז!!!
דייי! הם לא יפרדו שוב!!!
נושא חרוש…
ושכחת שהכתיבה נוראית…
לא קראתי!
הבנתי לפי הכותרת והתגובה שמעליי!
רואים בקלות, גם כשמרפרפים… היא כותבת נורא.
אני מעבירה מהר למטה ולא מסתכלת על הסיפור.
אתם יודעות שנמאסתן עליי ימטומטמות,ימסכנות,יחסרות חיים,אתן לא אוהבות סיפורי ערסים נכון?מה אתן נכנסות לפה אז ממהתחלה?חחחחח אם אתן חושבות שאתן מזיזות לי משהו אתן טועות כי אתן פשוט ילדות מעוררות רחמים,אתן נכנסות לסיפורים האלו רק כדי להציק לבנות שרושמות,מה אתן חשות את יצמכן?מתנשאות מגעילות,לא טוב לכן אל תקראו,אבל אין בעיה תמישכו לכתוב תגובות רעות זה רק נותן לי יותר רצון להמשיך לכתוב את הסיפור האלו ושיצאו לכן העיינים מעצביםם
musicat-נושא חרוש?אבל עדי מאות ממשיכות לקרוא ולכתוב ועל מה את מדברת בכלל?10 צפיות ביום לסיפורים שלך ותגובה אחת בלחץ
סיפורים מעניינים מאוד123-שכחת לשים מרכאות בתחילת השם משתמש,מה את בכלל קוראת את הסיפורים שלי או נכנסת אליהם,זה לא לרמה שלך,את צריכה את הסיפורים התרבותים עם הרמה הגבוהה אז ביי מותק בעצם תמישכי לכתוב הפתטיות שלך מצחיקה
אוקי, אני פשוט לא מאמינה שאת מדברת אליהן ככה. הן צודקות. הנושא חרוש והכתיבה נוראית. זאת עובדה. ככה לדבר אליהן? קצת כבוד. אני מציעה לך להרגיע את הדיבור שלך, ברצינות. לטובתך. את לא יוצאת גיבורה גדולה בדיבור המגעיל הזה
תתחילי להאמין,מאמי אתן נמאסת פה אז תחפפו!אף אחד לא סובל אותכם. ימסכונות בלי חיים,עכשיו תנו לי לבלות, ומי שמגיבה אני מסרסרת אותה ולכותבת אל תייחסי סתם בנות מסכנות
ומה הקשר גיבורה למה היא נראת לך גיבורה פשוט סתמו וזהו
(וזה לא דיבור מלוכלך יש כלבות זונות וכו' היא לא אמרה ! היא אמרה סתומות אז שש)
מסרסרת אותה? ברצינות? -.-
אף אחד לא סובל אותנו? את מי בדיוק? מישהי פה קצת התבלבלה…
תעשי לי טובה, את באמת חושבת שהדיבור הזה שלכן עושה רושם פה על מישהו? זה פשוט מגעיל שאתן מקללות בנות שאתן בכלל לא מכירות. וחבל שככה אתן הורסות את האתר הזה עם הקללות האלה.
ולידיעתך, מה שכתבתן נחשב דיבור מלוכלך.
כמוובן שזה דיבור מלוכלך השבילך גם סתומה זה דיבור מלוכלך ימטומטמת עזבי את השיחה הזאת ולכי לאמא ואבא אין לי כוח לריב
ודבור מלוכלך זה לא אהבלה וסתומות
וכן כפרה לסרס רוצה לנסות ?
דידישה-לא אכפת לי,אני כל הזמן קוראת איך בנות כמוכן מתחילות להעליב ילדות שרושמות סיפורים ברמה מוגזמת מילא הן היו אומרות את זה יפה בקטע של ביקורת אבל תיראי איך אני מדברות שאני רואה שהן כותבות אצל אחרים כאלו דברים אני מדברת בצורה הכי יפה שיש ,אבל נמאס כבר את מבינה?כמה אפשר לדבר יפה? מחפשות את הריבים את הקללות הכבוד שנותנים להן לא מענין אותן בגרוש אז נמאס לי לשתוק ולהיות זו שמכבדת כי אם הן לא יודעות לכבד אז שלא יצפו לזה ממני, הן רושמות סיפור חרוש כתיבה נוראית ואני צריכה להיגד להן משהו יפה ? ממש לא,הן נכנסות לסיפור רק בשביל לתקוף ולהציק בהתנשאות שלהן לא יותר מזה הן שופטות בתוך שניה ולא נותנות הזדמנות,אני לא מתכוונת לשתוק ולהתנהג יפה יותר,נמאס לי מהרוע הזה של הבנות
וואי סורי שאני עונה רק עכשיו – תראי, אני מסכימה איתך. זה לא נעים שאומרים ככה על הכתיבה שלך. אבל סך הכל מדברים על הכתיבה שלך, לא עלייך! יש מה לשפר בכתיבה ובתוכן (ואני אומרת את זה מהמקום הכי אמיתי שיש) ואני חושבת שבמקום לבוא ממקום של לתקןף כדאי לך לבוא ממקום של לקבל את זה כביקורת ולנסות לשפר להבא. ככה תוכלי למנוע תגובות כאלה…
בכל זאת אני לא חושבת שבגלל זה צריך לקלל אותנו. ואני באמת הכי לא בן אדם שבא ממקום של לפגוע.
וLOVE – שמעי, אני באה ממקום טוב. את באמת לא מכירה אותי ואת לא יודעת מי אני. חבל שאת מקללת כל הזמן במקום לנסות ולהבין אותי.
ולידעתך – גם סתומה וטיפשה זה דיבור מלוכלך. אני לא נפגעת מדברים כאלה, אבל בעיקרון כן, זה דיבור מלוכלך. כל עוד את אומרת את זה כדי לפגוע זה דיבור מלוכלך.
וסתם לקטע – *לסרס* אפשר רק בנים P:
דידישה-תראי יש הבדל מאוד גדול בין ביקורת לבין תקיפה אם היא הייתה באה בקטע של ביקורת הן לא היו מדברות בינהן עלי ועל הכתיבה שלי אלה פונות עלי,הן היו אומרות לי :"לדעתי הסיפור הזה חרוש אני ממליצה לך לשנות"
ולא הכתיבה שלך נוראית אלה היו אומרות מה לא טוב בכתיבה סלנג,שפה נמוכה,חוסר בסימני פיסוק,וגם הן לא היו אומרות לא קראתי אפילו רק לפי התגובות והכותרת שזה כבר לשפוט על פי משהו אחר,והן בכלל לא אוהבות סיפורי ערסים ואפילו לא קוראות אז למה סתם לכתוב,אז תעשי לי טובה אם זה היה ביקורת זה היה ברור שזה ביקורת
אולי הפעם הן אמרו את הביקורת שלהן לא בדרך מתאימה אבל זה לא אומר שצריך להכניס לאתר קללות.
ביקורת משמעותה לראות לך את הטעויות שלך. הן רוצות לעזור לך לשפר אותן ולא להמשיך לטעות כי כשכותבים סיפור לא כותבים אותו כמו תסריט כמו שרשמת למעלה. כותבים אותו במרכאות ותיאורים.
״דניאל נפרד ממני, הוא חזר למאי.״ היא אמרה בייבבות קלות. ככה אני מתכוונת.
את לא יכולה להעביר רגשות לקורא מבלי לציין תיאורים ובטח שלא דרך נקודותיים.
אני אומרת את זה כדי שתשימי לב ותנסי להעלות את הסיפור שלך רמה.
הנושא רחוש מהסיבה שבכל סיפורי הערסים יש סצנות דפוס- הוא שונא אותה- היא אותו – ואז הם ביחד – נפרדים – רבים – מכירים מישהו חדש – נפרדים ממנו – משלימים. זה מה שנקקא חרוש ועל זה מבוססים הסיפורים.
תנסי לצאת מהמעגל של הסצנה.
מקווה שלא תיפגעי.
half-a-heatt: תראי אני לא נפגעת,וצודק הנושא חרוש מאוד,וזה אותו סצנה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בלי להפסיק אבל 450 צפייות ולפחות 10 תגובות ביום מספיקות לי להבין שיש כאלו שעדין אוהבות את זה,האתר הזה הוא לא בשביל להיות הכותב\ת הטובה ביותר ושזה חובה להיות טוב,הסיפורים האלו זה בשביל לדבר מהמקום שכואב לך,או ממקום של תקוה או מכל מקום אחד,אני כותבת את הסיפורים כי זה לדעתי מאוד יפה שאפשר לשנות ערסים וזו השפה וזו הדרך שלי לדבר,כי הדרך שהצעת לי לכתוב זה רמה של הסופרים הגבוהים אני לא מתחברת לשפה הזו,אני חושבת שזה יותר לאנשים המתורבתים שאוהבים יותר את השפה העברית,אני בשיא הכנות לא מתחברת בכלל לשפה הזו,אם הייתי יכולה הייתי כותבת בספרדית אבל אי אפשר אז אני אמשיך לכתוב בדרך שלי ואיך שאני רוצה יש לי מספיק בנות שאוהבות לקרוא את הסיפורים שלי ואוהבות את הכתיבה שלי אני ממשיכה איתן,לא ביקשתי מאף אחת לקרוא את הסיפורים שלי בכוח אוהבת תקראי לא אוהבת ביי תודה אני מודיעה שהשפה פה לא תשתנה וככה זה ישאר לא טוב לכן אל תקראו,אבל אל תתקפו. ובואי לא נהיה תמימות ככה לא כותבים ביקורת יש הבדל מאוד מאוד מאוד גדול בין ביקורת לבין סתם תקיפה,ואת יודעת משהו אם הכתיבה שלי כל כך נמוכה ואף אחד לא מבין אותה איך זה שלסיפורים שלי יש מעל 500 צפיות ובחלק כבר הגעתי ל-1000 ולכל אלו שהגיבו נגד יש הרבה פחות? אני לא אומרת את זה בקטע של התנשאות אני אומרת את זה בקטע שאיך אין מדברות על זה שאני לא יודעת לכתוב ועדין לי יש יותר צפיות
מושלםםםםם תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מייייייד מייייד
אהעאהע או אמ גייייייייי תמשיייכיייי דחווווווווףףףףףףףף
אני חושבת שאנחנו צריכות לשיר את השיר "עוד אחד לערימה"- של דניאל
כאן XD