היחידה \ 10

עוד לפני שפקחה עניים הריחה אנאבל את ריחו של טום , היא הבחינה שהיא אוחזת בידו ושראשה נח בין ידו לחזהו .
הוא ישן רגוע , היא שמעה את נשימותיו עולות ויורדות , למרות שלא רצתה לקום בלית ברירה, היא השתחררה ממנו בעדינות וקמה .
אנאבל נעלה אותו בדירתה , וקיוותה שהקוסם ימצא דרך לצאת .
היא יצאה לאוויר העולם הקור הקיף אותה והיא מיהרה להיכנס לחנות , שם לוגן היה מופתע לראות אותה, "אני באתי ולא היית והרגשתי לא נעים ממי שפתח לי את הדלת " .
"לוגן הכול בסדר אל תדאג " אמרה מחייכת .
"אנאבל כל דבר שאת צריכה אני פה רק תגידי ואני מבטיח שאני יעשה הכול! " . הבעת פניה של אנאבל נהייתה רצינית והוא הבין שהוא צריך לשתוק .

"הלו " .
"היית אמור להיות כאן לפני שעה " , אמר קול בצד השני של הפלאפון , טום התרומם מיד מהמיטה למצב ישיבה . "חצי שעה אני שם " אמר טום . הצד השני צחק ואמר "מה טום אתה עם בחורה ? , תעזוב אותה ובא מיד אני מאבד סבלנות "אמר וניתק .
"אם הוא קורא לזה להיות עם בחורה " אמר טום לעצמו, הוא קם מהמיטה במהירות והבחין שהדלת נעולה, טוב גיחך לעצמו . כמו שהוא הכיר אותה היא העמידה אותו במבחן . לקח לו מס' דק' לצאת משם אך לבסוף הוא יצא .
אחרי 20 דק' יצא טום מהבניין בתקווה ליום מוצלח.
אנאבל חזרה בסביבות השעה 8 בערב הביתה ומצאה את הדירה ריקה, על השולחן עמד דף , "תתקשרי אליי בכל מצב " כתב טום עם מס' הפלאפון שלו .
אנאבל חייכה והניחה בחזרה את הפתק . היא עמדה באמצע החדר והחליטה לשנות את כולו , היא ידעה שהיא חייבת לאחסן את כל הדברים של אימה , אחרת הדיכאון ימשיך לתקוף אותה . בשיא הניקיונות אנאבל הזיזה את ארון הבגדים ומצאה את המזוודה שהשאירה אימה סקרנית לדעת מה יש בפנים הניחה אנאבל את המזוודה בצד וסיימה לנקות .
אחרי סיום היום אנאבל התקלחה והייתה לבושה בפיג'מה , ישבה על המיטה ופתחה את המזוודה , בפנים היא מצאה קופסא קטנה עם שרשרת תליון , היא ניסתה לפתוח את התליון ולא הצליחה . לבסוף ענדה אותה על עצמה והניחה לה , לאחר מכן היא מצאה תמונות ילדות של הוריה ושלה . מניחה את התמונה בצד מצאה אנאבל תיבה קטנה שעליה היה כתוב בטוש "לא לפתוח לבד! " סקרנית לדעת מה נמצא שם התקשרה אנאבל לטום .
"מצאתי משהו מעניין , תוכל להגיע ? " שאלה ,
"כן 20 דק ואני מגיע , אנאבל לא לגעת עד שאני מגיע " אמר וניתק . אחרי רבע שעה אנאבל אספה את פרטי המזוודה בחזרה למזוודה , היא שמעה רשרוש של מתכת , התקרבה לדלת בטוחה שזה טום , לפתע משהו משך אותה אחורה אל הקיר היא הייתה בטוחה שתקבל מכה לכן השמיעה הנקה קלה , טום אחז במותניה והגן עליה בגופו כאשר אדם זר פרץ את דלת ביתה . אנאבל נרתעה לאחורה אל כיוון הקיר וטום הסתובב ועמד מולה , "הוא לא רואה אותנו תירגעי " לחש .
האיש החל להפוך את המיטה שסדרה והעיף דברים לכל עבר על מנת למצוא משהו , אחד מהדברים שהוא זרק הייתה גם כוס , היא התנפצה על גבו של טום שהשמיעה קול חנוק . אנאבל הרועדת אחזה בטום קרוב אליה ותמכה בו לעמוד , הכאב הראשוני היה המום , הוא נשען על אנאבל שעזרה לו לעמוד .
אחרי שלא מצא מה שהוא חיפש יצא האיש מהחדר וטרק אחריו את הדלת . "הוא לא יחזור " אמר טום . הקור רוח הגיע לאנאבל לראש והיא משכה את טום איתה לכיוון המיטה .
"אני בסדר " אמר טום ,
"רק תן לי לראות " ביקשה אנאבל , טום נשכב על בטנו ונתן לאנאבל להרים את גב חולצתו היא מצאה את גבו אדום ועליו מס' חתכים , היא ניקתה את החתכים וייבשה אותם לאחר מכן הוא יכול היה להסתובב .
"מה זה היה עכשיו ? " שאלה אנאבל ,
"אנאבל הם חיפשו משהו מסוים , את צריכה להראות לי מה מצאת" , אנאבל גררה את המזוודה על המיטה ופתחה אותה , "אמא שלי כנראה תכננה הכול , היא הסבירה לו על התיבה שמצאה והוא הבין מיד במה מדובר , "זה מה שהם חיפשו " אמר ונגע בתיבה .
"בוא נפתח אותה " אמרה ,
"לא זה לא הזמן חסר עוד מישהו " אמר טום בשקט . "מה ? מי? ,טום תסביר לי אני לא מבינה כלום! " .
"בואי " אמר ויצא מחדרה אל חדרו . אנאבל הלכה אחריו לחדר ולראשונה היא באמת ייחסה חשיבות למקום שלו , הוא פתח את הארון בגדים המוזר שלו אלה שהפעם הוא נראה ארון בגדים פשוט .
"תראי אנחנו חייבים להחביא את זה במקום הכי בטוח שיש וזה כאן , בארון הזה! אני יודע שזה נשמע לך הזוי , אבל זה הכי בטוח שיש" .
"אני סומכת עליך " אמרה אנאבל בביטחון מביטה בעיניו .
הוא החליט לספר לה הכל….