סיפורי ערסים עמית ואוראל פרק 35

נקודת מבט אוראל
" אעאעא מה אתה עושה פה צעקתי " נררלי כל הבית חולים שמע את זה
" אני רופא מחליף " הוא אמר וחייך
" עמית בואי אין מצב הבן זונה הזה יגעבך " איכ אני לא מאמין שזה אבא שלע
"היא חייבת לעשות ביקורת "הוא אמר
"בוא אוראל " עמית אמרה ויצאנו אותי מהחדר
"אין מצב שהוא יגע בך " אמרתי
"גם אני לא רוצה " היא אמרה
"אבל מה נעשה ?" שאלתי
"כלום נחכה ליום אחר " היא אמרה ונישקה אותי
"אחח כמה אני אוהב אותך " אמרתי
"חח אני יותר " היא אמרה
" לך תבדוק מתי יש רופא אחר אין לי כוח לקום " היא אמרה
"טוב חיים שליי " אמרתי
*
נקודת מבט עמית
אוראל הלך לבשוק מתי יש רופא אחר ככה יצא שישבתי לבד בספסל
אבא של אוראל ניגש לידיי והסתכל עליי " איזה חודש את ? " הוא שאל
"רבעי " אמרתי
"הא יפה " הוא אמר והתחיל לגעת ביי
" די עזוב אותי " אמרתי ואז אוראל בא וראה שהוא מנסה לגעת בי
"יבן זונה " אוראל צעק והתחיל להרביץ לו
"אוראל בוא " צעקתי והוא בא
"מה הוא עשה לך ?! '" הוא שאל
"כלום ניסה לגעת בי ולא הלך לא " צחקתי
"ימכוערת מה את צוחקת " הוא אמר בציניות
" טוב בסדר בוא נילך לביית שליי "
נסענו לביית ושהגענו שאלתי את אוראל
" נו בוא אליי בבקשהה "
" איזה נווה יהרוג אותנו "
"אווף נו יפחדן " אמרתי
"את אומרת שאני פחדן ? " הוא התעצבן
"גם מכוער " אמרצי ושדפקתי לו נשיקה הוא תפס אותי וחיבק אותי
אחרי 15 דקות נכנסתי לביית
"עמית ? " נוה שאל
" מה ? " עניתי
" אני מצטער " הוא אמר
" על ? " שאלתי
" על זה שאני בן זונה שהתיחסתי אלייך מגעיל על כל התקופה האחרונה זה פשוטקשה לי " הוא אמר
" גמליי זה קשה אבל עדיין אין מה לעשות " אמרתי
" טוב קיצר סולחת ?"
"כן .. אתה סולח לי ?"
"כן " הוא אמר והתחבקנו
אחרכך נכנס לבית אוראל שחכתי תאיפון באוטו שלו וגם הוא ונווה השלימט
יופיי חזרנו להיות כמו פעם אמרתי וחיכתי לעצמי