סיפורי ערסים! יולי ורוי פרק 24 המלא

פרק 24 חלק ב\'-
\"אנחנו ביחד.\" אמרתי חד משמעית, משחררת קיטור, כאילו הוסרה מעל לכתפיי אבן ענקית ששוקלת מאות קילוגרמים…
~נקודת מבט של יולי~
קמתי בבוקר, הרוגה מעייפות, כל הלילה חשבתי על מה שמאי סיפרה לי, הרגשתי נבגדת. כבר מעל לחודש שהם ביחד, למה אני לא יודעת מזה? אני אמורה להיות החברה הכי טובה שלי, בין חברות טובות אין סודות, אני תמיד הכי פתוחה עם מאי, הנה עובדה, ישר סיפרתי למאי שאני ועומר חברים, למה היא לא יכולה להיות פתוחה איתי?
התארגנתי לבצפר, ירדתי למטה ולקחתי שוקו, רק לי. לא דיברתי עם אף אחד, לא בירכתי את אמא ואבא לשלום לפני שיצאתי מהבית.
כל הזמן הדהד במוחי המשפט שמאי אמרה \'אנחנו ביחד\' ומיד לאחר מכן ההסבר הקצר והלא מספק \'אנחנו ביחד כבר חודש, לא סיפרתי לך כי ידעתי שאת כועסת על ירין, אבל עכשיו עבר מספיק זמן בשביל שתדעי, אז מה את אומרת על זה?\' החזרתי לה \'בהצלחה\' בקול יבש וניתקתי את הפלאפון, לא רוצה להרוס להם את המצב רוח, אבל הדבר האחרון שרציתי זה לדבר עם שני הבוגדים האלה, אז בסדר, אולי אני לא אוהבת את ירין. אבל אם הם אוהבים אחד את השני אני לא אהרוס להם, ההפך. רק חבל שהיא לא מכירה אותי מספיק בשביל לדעת את זה.
יצאתי מהבית, ירדתי בכיוון המדרגות וראיתי את מאי, מחכה לי איפה שהיא מחכה כל הזמן, ליד העציץ הגדול. מה היא חושבת שהכל יחזור להיות כרגיל?!
עברתי אותה, מתעלמת מנוכחותה והמשכתי אל כיוון הבצפר.
\"יולי נו מה את כועסת עכשיו?\" מאי יותר אמרה משאלה וניסתה להשיג אותי.
\"מה אני כועסת? את באמת לא יודעת?\" אמרתי בקול תשוש, אין לי כוח להילחם בה.
\"אני כן יודעת, אבל מאי את צריכה להבין אותי, אני פחדתי שאת תבקשי שניפרד או משהו, אני יודעת שאת לא אוהבת את ירין אבל מה אני יכולה לעשות שאני כן אוהבת אותו? וגם הוא אוהב אותי, באמת. אני יודעת שאת תחשבי שהוא משחק בי אבל הוא לא, רק אתמול הוא אמר שהוא אוהב אותי ושהוא לא מאמין שאנחנו חודש ביחד, את מבינה יול, חודש ביחד! פעם חשבת שלירין תהיה חברה?\" היא שאלה ואני הנהנתי לשלילה.
\"את רואה, גם אני לא חשבתי, אבל הנה, אנחנו ביחד. ואנחנו אוהבים אחד את השני מאוד, אז את יודעת מה, לא משנה לי אם את לא אוהבת אותו, אני כן.\" היא הוסיפה בביטחון.
\"את רואה למה אני כועסת? עד כמה מרשעת את חושבת שאני? למה את חשבת בכלל שאני אבקש ממך לא להיות עם ירין? אני יודעת כמה קשה הייתה הדרך אל הלב שלו, למה את חושבת שאני כל כך רעה?\" אמרתי וקולי רעד, כלכך פגע בי שהיא חושבת שאני אנסה להפריד בינהם.
\"לא יודעת.. אני פשוט יודעת שאת ממש לא אוהבת את ירין..\" מאי אמרה בהיסוס והעבירה את ידה בשיער, היא הבינה שאני לא כועסת על כך שהם ביחד, אלא פשוט כועסת שהיא לא אמרה לי קודם.
\"אז? אני יודעת שאת היית מעדיפה שאני אהיה עם רוי, ועוד עכשיו שאת וירין ביחד, אני בטוחה שאת רוצה שנהיה ביחד, שנצא לדאבל דייטים, את עם ירין ואני עם רוי, אבל זה לא יקרה, כי אני עם עומר עכשיו, אז למה אני בכל זאת יכולה לספר לך ואת עוצרת את עצמך?\" שאלתי אותה שעמדנו ליד שער בצפר. למרות שכבר הפסקתי לכעוס, הבנתי את מאי. אבל בכל זאת היה לי חשוב להבהיר את הנקודה שלי, בכדי שדברים כאלה לא יקרו שוב.
\"את צודקת אני מצטערת יול\" מאי אמרה וחייכה את החיוך המתנצל שלה, לא היה לי כוח לריבים, אבל לא הצלחתי לסלוח.
\"בסדר, מה שתגידי\" אמרתי באדישות ונכנסתי לכיוון בית ספר.

\"אביגיל אפשר לשירותים?\" שאלתי את המורה להיסטוריה והיא הנהנה לחיוב. יצאתי מהכיתה.
משוטטת בבצפר, מנסה למצוא תעסוקה עד שיעבור השיעור, ממש לא הייתי צריכה לשירותים, ואני גם ממש לא מתכוונת להיכנס שוב לשיעור. עברתי ליד המחששה וראיתי את רוי, והתקדמתי אליו
\"היי, מה קורה?\" אמרתי והסתכלתי לכיוון הרצפה מרוב מבוכה.
\"אצלי מעולה, מה איתך?\" הוא חייך והסתכל ישר לתוך עיניי.
\"אצלי גם, תשמע רוי אני צריכה לדבר איתך על משהו.. אני ועומר ביחד..\" אמרתי לו, חשבתי שזאת הזדמנות טובה להגיד לו את זה, שנינו לבד בלי אף אחד, הזדמנות מושלמת.
\"יפה, בהצלחה, תהנו.\" רוי אמר וסובב את ראשו לכיוון הנגדי, נמנע מלהסתכל עליי, הרגשתי ממש זולה, הבנתי שהוא התאכזב ממני, שעברתי למישהו אחר כלכך מהר. אני ילדה חרא.
\"פשוט לא רציתי שתשמע על זה ממישהו אחר, עדיין יש לי כבוד אליך\" הודתי. משום מה הפעם הסיבה שחשבתי שכל כך נכונה נשמעה כסתם תירוץ לדרוך על פצעיו. אך באמת לא התכוונתי לזה, הדבר האחרון שאני ארצה זה לפגוע ברוי.
\"תודה, אני מעריך את זה.\" הוא אמר באדישות וקם, מתקדם לכיוון הבניין של הכיתה שלו.
\"אז רגע רוי\" אמרתי והוא הסתובב לראות מה רציתי \"אנחנו בסדר כן?\" הוספתי והוא בתגובה רק הרים את אגודלו כתגובה של \'כן אנחנו בסדר\'.
בשלב זה כבר לא עניין אותי כלום, הדמעות פרצו, התיישבתי בספסל ופשוט בכיתי, בכיתי בקול, לא אכפת לי אם ישמעו או לא.
שמתי שירים באוזניות, הלכתי להתיישב בדשא, וניקיתי את הדמעות. נשמע צלצול להפסקה וילדים התחילו לזרום לכיוון החצר. בין הילדים ראיתי את עומר, הוא התקרב אליי והתיישב לידי, לקח את האוזניה ושם באוזנו, מקשיב למוזיקה שלי.
\"עומר אדם, באמת יולי?\" הוא אמר והתחיל לצחוק. איך אני אוהבת את הצחוק שלו.
\"מה אתה מזלזל בשירים שאני שומעת?\" אמרתי בהשתעשעות.
\"זה שירה זה? נקרע לי עור התוף\" הוא אמר והוריד בהפגנתיות את האוזניות ואני צחקתי
\"אז מה אתה רוצה שנשמע?\" אמרתי והעברתי לו את הנייד שלי בכדי שיבחר שיר
\"חכי דקה אני שם לך שיר פצצה\" הוא אמר ואני בחנתי את החצר, חיפשתי את מאי, רציתי להשלים איתה, לא הייתי צריכה לריב איתה..
\"נו איך?\" עומר שאל שהתנגן שיר חדש של אייל גולן
\"ואולי ביום יפה, ניפגש מתישהו, שאני איתה ואת עם ההוא ועם לב חצי שבור\" שרתי את השיר שהתנגן, אני מאוד אוהבת את השיר הזה, אבל הוא מזכיר לי את רוי \'שאני איתה ואת עם ההוא ועם לב חצי שבור\', שאני עם עומר ואתה עם מישהי, והלבבות של שנינו חצי שבורים.
הרמתי את ראשי וראיתי את רוי מולי, הוא הסתכל עליי ועל עומר, מתיישב על ספסל ומוריד את ראשו למטה, חבריו התגודדו סביבו, שהרים את ראשו ראיתי שהוא בוכה. וואט דה פאק, זה בגללי ובגלל עומר?…