אנשים בצד הדרך …
עברת על פניו כאילו שלא ראית אותו.
כאילו שבמקרה לא הסתכלת לכיוונו, ממשיך ישר עם המבט המרוכז שלך בהמשך הרחוב, נחוש להגיע לשם כמה שיותר מהר.
קודם זה היית אתה, ואחר כך זה שאחריך ואחריו הבחורה הצנועה והחסודה שפשוט לא יכלה להסתכל עליו כי ודאי נורא כאב לה הלב ולאחריה עוד אחד ועוד אחד ועוד אחת…
כל אחד שעובר כך – מכניס לו את הסכין עמוק יותר ללב. לאט לאט הוא מרגיש מושפל יותר ויותר. מתחיל להדמות לאבני וללכלוכי הרחוב שמסביבו, נבלע בנוף.
מן הסתם לא חשבת על זה אף פעם,
אבל הוא בן אדם.
בן אדם שזקוק לעזרה שלך. אחרת, תאמינו לי, לא הייתי יושב פה.
יש הרבה אנשים בצד הדרך שמחכים לעזרה שלנו. לפעמים הם אומרים את זה ולפעמים לא.
התפקיד שלנו הוא להסתכל עליהם ולשמוע את הצעקה שלהם גם אם הם לא צועקים בקול.
זה יכול להיות חבר עצוב, אח שצריך עזרה, או מישהו באמצע הרחוב.
לפעמים אנחנו יכולים רק לנצל הזדמנות להעלות חיוך על פנים של מישהו עצוב – מה יותר משמח מזה?
תגובות (1)
אני חושבת שאת צודקת. לפעמים אנחנו רק צריכים להרים את הראש ולהסתכל מי מסביבנו צריך ועזרה.
ממש יפה, באמת שאהבתי :)
שבת שלום ^-^