עייני השטן המהפנטות פרק 13 -רואה שחור-

-אליס-
כולנו הסתכלנו על הרוח החזקה ,ועל החוטים האדומים שעפו לקראתינו.לעזאזל חשבתי.
באופק ראינו סופת טורנדו קטנה,קטנה כזאת ,אבל כזאת שעדיין יכולה להעיף אותך כמעט עד 'האטמוספה' וכנראה בסופו של דבר להרוג אותך.ג'ון פער את עייניו ,צרח צרחה מחרישת אוזניים,ורץ לכיוון השני בתקווה לחזור לתחילתו של היער,לאחר שבבירור הלכנו לאיבוד,רצנו אחריו בריצה מטורפת,כמו מטורפים(הבנתם?),זה לא קרה,לא מצאנו את התחלת היער ,ואפשר להגיד ששוב הלכנו לאיבוד.
רצנו הרבה ויכולנו לראות באופק ביקתה קטנה ,רצנו במהירות לכיוונה,הסתכלתי לאחור ,הטורנדו היה רחוק מלהגיע אלינו ,אבל מי יודע מה יקרה והיא כן תבוא.התקרבנו לבקתה וראינו עשן יוצא מן הארובה,נכנסנו אליה בבת אחת ,כנראה ממהירות מופרזת..
טוב ,אז,ככה מה שקיווינו כשנגיע לבקתה היה שונה לחלוטין ,לפחות ממה שאני דמיינתי:
בבקתה הקטנה יש אישה זקנה ונחמדה שתזמין אותנו אליה מפני הטורנדו המגיע שבעוד כמה דקות,היא נותנת לנו עוגיות ועוגות טעימות,ומכניסה אותנו אל מרתפה שמתחת לבקתה כדי שניהיה מוגנים מן הטורנדו..,כן אני יודעת ,כנראה אני רואה יותר מידי סרטים..בכול מקרה גם זה לא קרה ,אבל מה שקרה היה בהרבה,הרבה יותר גרוע…(טוב מה יכול להיות יותר טוב מאישה זקנה שנותנת לך עוגיות, אה?)
בכול מקרה נכנסנו לבקתה,היה חשוך לחלוטין ,והיה ריח מסריח עד כדי כך שחשבתי שאנחנו בדיר של נבלות.כשנכנסנו ,צ'ארלס התקדם קצת,כדי לבדוק שלא ניתקל במשהו(איזה חמוד,כזה אכפתי),
ואז,בום טראח!!,קולות של גלגולים משונים ושל חפצים שבורים נשמע."איי!,חבר'ה תיזהרו יש כאן מדרגות,תרדו לאט לאט ותעקבו אחרי הקול שלי".הוא אמר בכאב.אנחנו ירדנו בזהירות,וככל שירדנו הריח המסריח הלך וגבר."ירדנו,איפה אתה?".שאלתי."אני כאן,אני אתקדם אליכם,חכו לי!".ענה לנו צ'ארלס."דא,כאילו לאן עוד יש לנו ללכת,לא רואים דבר".לחששה לעצמה ווילו.
"תנסו בינתים לחפש את הפנסים בתיקים שלכם".פקד עלינו צ'ארלס.מאחר כי הכנסנו את הפנסים לתיקים שלנו, לאחר התקרית עם ווילו."מצאתי את הפנס שלי!".צעקתי מרוב שמחה ואיכשהו נפלתי,נפלתי על מרצפות הבקתה,או יותר נכון מה שחשבתי שהוא היה מרצפות,ובכן אכן נפלתי על משהו,משהו מסריח יותר וכמעט התעלפתי.קמתי במהירות ,וניסיתי לשאוף אוויר יותר צח,אבל לא היה."חבר'ה הריח המסריח הזה בא מן הרצפה!"אמרתי."נו,תדליקו כבר את הפנסים שלכם, ונוכל לראות מה זה הריח הזה".אמר צ'ארלס.הדלקנו את הפנסים ,ותאמינו כבר העדפתי את החושך.אלה היו גופות ,כול הרצפה הייתה מלאה בהם,כל הרצפה.כמעט התעלפתי,שוב,נבהלתי לעזאזל,כי משהו יכול להסביר לי כבר למה יש באמצע היער בקתה ובתוכה גופות?,זו הייתה מחשבה שחשבתי שאני אקיא על- המקום ,יותר נכון על גופות…