האיש המסתורי.

זה היה הוא. 
נער גבוהה, אם מעיל וכובע על ראשו המחסה את עיניו. 
על פרצופו, חיוך מזעזע ומחריד. הגורם לכל ילד שרואה, להשתגע. 
פניו לבנים כאור ירח. וכל גופו. 
דם.
והינה מגיעה עוד יום, עוד אישה לצוד.
היא עברה ברחוב. 
אישה צעירה ויפה, הוא צעד מיד אחריה ונגע בא בלי לשים לב. 
היא חשבה שזה בטעות, אך לא ידעה שזה יגרום לנזק גדול. 
היא הביטה בוא, באותו האיש. 
הוא התחיל לחייך יותר ויותר, על פרצופה של האישה התחיל לעלות פרצוף מפוחד.
היא התחילה לברוח לה בחושך. 
״את תצטערי על זה״ לחש בקול שקט וצמרירי. 
הגיעה היום. 
והאישה נכנסה להריון. 
כאשר הילדה הקטנה נולדה, הוריה שמו לב למשהו מוזר אצלה. 
היא חייכה. חיוך מצמרר ומזעזע. 
לא בכתה, לא יבבה. 
הרופאים לקחו את הילדה מידה של אמא, לעשו כמה בדיקות. 
כאשר השתחררו מהבית חולים, והגיעו לביתם. 
משום מה, למראה האישה, הילדה מראת מעוד גדולה. 
הילדה המשיכה לחייך, האב לא שם לב לזה. 
רק נשק את ראשה ויצא מחדר השינה של הילדה.
האמא הסתכלה שוב אליה, וקלטה מבט מטורף בעינייה. 
אותו מבט מסתורי של האיש שנתקלה בוא. 
מיד, לילדה עלה חיוך מצמרר ומגעיל, שגדל יותר ויותר. 
האם מהירה לצאת מהחדר, וללכת לחדר השינה שלה. 
היא נשכבה ליד בעלה והתחילה להירדם. 
בחצות, שמעה קול מוזר. 
קול של ילדה בוכה. 
היא פקחה את עינייה, וראתה את ילדת הקטנה בוכה לה, ואותו חיוך ארור מרוח על פנייה. 
״את תצטערי על זה,״ הילדה אמרה. 
והתחילה לצחוק תוך כדי הדמעות. 
האמה המבוהלת קראה לבעלה, אך הוא לא ענה. 
היא קמה ממיטתה, ופתאום, בעלה נפל מהמיטה. 
סביבו מלא דם, וחור בביטנו. 
הילדה הקטנה התחילה לצחוק עוד יותר. 
ופתאום התחילה להקיא. דם. 
זרועותיה התחילו להתפרק. דם. 
גופה התחיל להתפרק, דם. 
דם בכל מקום. 
דם. 
דם מתחיל לנזול לכם על הקיר.