כשהכל נמוג

כשהכל נמוג,
נראה כאילו הזמן נוזלי,
והשעון מטפטף על הרצפה הקרה.

כשהכל נמוג,
נראה כאילו העננים,
אינם יודעים שדבר בכלל קרה.

וכשהכל נמוג, הרוח שוב חוזרת.
וכשהכל נמוג, היא מה שנשאר.

גלים בים פתאום לא משנים דבר,
כי אין דבר שלא השתנה.
הציפורים בורחות,
הן כבר לא שרות,
כאילו ברחו מהבנה.

ופרחים בשדה פתאום נדירים,
וצבעם עז מושך עיניים.
אפילו הזחלים,
מצאו מקום אחר לחיים,
ולא נשאר דבר מלבד המים.

כשהכל נמוג,
נראה כאילו הזמן נוזלי,
והשעון מטפטף על הרצפה.
כשהכל נמוג,
נראה כאילו היום חשוך,
נמס אל תוך הלילה, בקרה.

וכשהכל נמוג,
נראה כאילו הזמן נוזלי,
והשעון מטפטף על הרצפה.
וכשהכל נמוג,
לא נשאר דבר לך ולי,
רק מים, טיפה ועוד טיפה.

וכשהכל נמוג,
הקרח יהפוך לאבן,
והאש תיפול מכוחה.
וכשהכל נמוג,
הזמן נוזלי,
והשעון מטפטף על הרצפה.