סיפורי ערסים עמית ואוראל פרק 31

נקודת מבט עמית
עבר יומיים ונוה לא מדבר איתי קשה לו לקבל את ההריון הזה הוא גם לא מדבר עם אוראל ..
אמא ואבא שלי חזרו מחול והציאו רעיון שאני ילד את הילדים ואני ימסור אותם לדודה שלי כי אין לה ילדיים ואני אפילו לא בת 16 אז זה מסובך היום אני ישאל את אוראל מה דעתו
קמתי בבוקר לבשתי טייץ קרעים וחולצת בטן ורודה התחילה לי בטן בקטנה לא היה לי כוח להתאפר אז ירדתי לסלון
"בוקר טוב " אמרתי לנווה
"בוקר " הוא אמר
"אתה לוקח אוצי ?" שאלתי
הוא לא אמר כלום אז הלכתי ברגל כבר
התקשרו אליי זה היה -בעלי לעתייד –
"הלו ?"
"יפה שלי איפה את ?" הוא שאל
"בתחנה .. "
"חכי אני שתי דקות בא לקחת אותך " הוא אמר
"טוב " אמרתי והוא בא
נכנסתי לאוטו שלו ואמרתי " פשיי מהייר אתה "
"חחח בואי יקופה " הוא אמר ונתן לי נשיקה
אחח אני פשוט מאוהבת בו
"הולכים לביצפר ? " שאלתי
"ממ לא " הוא אמר
" אז לאן ? " שאלתי
"חח הפתעה " הוא קרץ לי
"אני לא אוהבת הפתעות " אמרתי והוא צחק
"חחח כן בטח " הוא אמר
"אווף אייתך " אמרתי
הלכנו לאיזה מסעדה לייד הים
"מה תרצו להזמיין ?" המלצריית אמרה לנו
"אני לא רעבה " אמרתי
"שתקי " אוראל אמר
"תבאי לנו ארוחת בוקר זוגית " הוא אמר וצחק
"מה ישלך היום ? " שאלתי הוא מתנהג מוזר כזה
"חח סתם באלי לפנק אותך "
" חח ישלי היום יומולדת ואני לא יודעת ? " אמרתי
" כן " הוא אמר ודפק לי נשיקה
"האוכל שלכם " היא אמרה
ואכלנו ואז לא הרגשתי טוב
" מה ישלך ?" אוראל אמר
"סתם ישלי בחילה " אמרתי
" את בסדר יפה שלי ?" הוא שאל
"כן " אמרתי
יצאנו והלכנו ליים ישבנו אחד חליד השני והתנשנו איזה שעה
"אוראל ?"
"הא אהבה שלי?"
"מה נעשה עם הילדיים ? "
"לא יודע ..את אפילו לא בת 16 זה יהיה קשה "הוא אמר
" אני יודעת אווף אני משתגעת כבר " אמרתי והתילו לרדת לי דמעות
"די אל תבכי " הוא אמר וחיבק אותי
"אולי אני יעשה הפלה ?" אמרתי בלחש
"אני אייתך בכול דבר .." הוא אמר
"או שאפשר לתת לאימוץ " הוא אמר אחי דקה של שתיקה
"מה אני יעשה ? " שאלתי את אוראל
"חא יודע .." הוא אמר ונישק אותי