חיים בין פחד למוות על יום השואה
דמויות:
קלרה :אחות
דניס :אחות
טום : אח
טירן: אבא
ברלין: אמא
::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::
בום בום בום בום בום בום
נישמעו יריות וצעקות כולם התחילו לברוח למקום המחבואו שלהם כשאני טום ואחותי קלרה רצנו , לקלרה נתקע הסודר בעמוד ברזל כבד וגדול ניסיתי למשוך אותה לא הצלחתי כל האנשים רצו ומחצו אותי ואת קלרה לאחר הפסקה של יריות התקרב אלי איש חבוש בגדים של נצי ונשק היה בידו וכיון את הנשק לעבר ראשי והסתכלתי בעיניו של אותו אדם והוא הסתכל עליי , כשהוא כיון את הנשק בראשי הוא התקרב ולחש באוזני זה אני אבא תברח
אבא (טירן) ירה כדור לשמיים כדי שיחשבו שהוא ירה ובזמן הזה ברחנו למקום המסתור .
באותה תקופה אמא ( ברלין ) הייתה בהריון בחודש 9 והיא הייתה צריכה כבר ללדת אבל זה לקח זמן היו לה תופעות •הקאות •חום וכו׳ לא היה לנו להביא לה תרופות להרגע גם לא היה איך לקחת באותו הזמן
אבא היה הולך בתור נצי רק כדי להציל יהודיים .
בבוקר מוקדם דניס קמה עם קלרה כדי להתארגן ולחפש אוכל שהם יצאו מהמסתור נשמה צרחות של אנשים , הנצים העמידו את האנשים בטור ענק כדי להיכנס למקום שבו יש גז ושם הם נחנקים ומתים שקלרה ראתה את זה ישר נכנסה
להסתתר אמא דאגה גם לנו וגם לאבא וגם לתינוק שנסתה ברכמה ניסיתי איך שהוא לעזור אך לא היה איך גם באותם זמנים לא היו טלפונים כדי להתקשר ולברר מה שלום כל אחד .
לאחר שבוע
לאמא יש חום אבא לא הגיעה כבר שבועיים ולא היה איך לטפל באמא , באותו מקום שבו היינו מסתתרים הייתה לידינו אישה זקנה שחלתה ואותה זקנה היא הייתה מבינה ברפוא אז ניגשתי אלייה ואמרתי לה שאם היא יכולה לבואו ולעזור לי עם אמא והיא טיפלה בא במשך לילות וימים עד שהגיע יום הלידה של אמא כשהתינוק כבר בא לעולם אז אותה זקנה שעזרה לאמי נפטרה באותו רגע שאחי התינוק נולד
לא היה היכן לקבור אותה אז לקחתי שמיכה עטפתי אותה ושמת מעלייה מלא חול.
בלילה נשמע עקבות רגלים כבר חשבתי שגילו את מקום המסתור שבו אנחנו מתגוררים אבל טעיתי זה היה אבא פצוע ברגלו ובראשו חבוש לא שאלנו מלא שאלות אבל אבא הביא איתו מלא אוכל ושתייה שיספק אותנו לשבועיים , בלילות אמא הייתה בוכה הייתי מנסה להרגיע אותה בלהשכיב את אחיותי לישון
תגובות (1)
תמשיכי :)