Back from the Ashes פרק 13 : זה רשמי

הוא לא התקשר. לא אחרי שעזבתי , לא בהמשך הערב וגם לא היום בבוקר או בצהריים. ידעתי שהוא התעורר כבר מזמן, הוא מתעורר כל יום בחמש בבוקר כדי לצאת לריצה . לקראת שש בערב החלטתי שלא צריך להיות לי אכפת. אני בסך הכול צריכה לסבול אותו. אין שום סיבה שאתקשר אליו כדי לשאול אותו על נשיקה שאני הייתי אמורה להיות אדישה כלפיה.
הייתי לבד בבית. ההורים יצאו לארוחת ערב משפחתית בעיר השכנה והיו אמורים להגיע רק מחר בערב. ישבתי בסלון, שערותי רטובות עדין מהמקלחת, וניסיתי למצוא משהו טוב בטלוויזיה. פעמון הדלת צלצל והקפיץ אותי. קפצתי מהספה והבחנתי בהסיח דעת בהשתקפותי במראה. לבשתי מכנס שחור חסר צורה וחולצה אדומה בעלת שרוולים קצרים שהייתה גדולה עלי בכמה מידות. שערותי החומות הכהות היו מפוזרות. גוון העור שלי נראה חיוור מהרגיל. לא נראתי כאילו אני מוכנה לקבל חברה אבל האדם מאחורי הדלת היה עקשן והמשיך לדפוק ללא הפסקה . התקדמתי לעבר הדלת והסתכלתי בעינית. לקחתי צעד אחורה כשראיתי את ריין עומד שם.
"מה אתה עושה כאן?" שאלתי מבעד הדלת
"יהיה לי יותר קל להסביר אם תתני לי להיכנס." שמעתי אותו אומר. פתחתי את הדלת והוא נכנס.הוא בזבז זמן ופתח ישר את פיו " הנשיקה הזאת… אני לא יודע אם את חושבת שאני צריך להתנצל על זה אבל זה לא משהו שאני מתכוון לעשות.את כבר הרבה זמן לא יוצאת לי מהראש ו… " הוא נאנח " תראי, אני לא עושה את זה בדרך כלל אבל…מה שאני מנסה לומר זה שאני מחבב אותך. יותר מידי. והייתי רוצה שננסה . להיות יותר מסתם מידידים , אני מתכוון" הוא נראה לחוץ, כאילו לא ידע מה לעשות עם עצמו.הוא הזמין אותי להתחיל לצאת איתו. זה צעד ענק. הרגשתי את החיות בבטני עושות שמיניות באוויר וזה הפחיד אותי. מה יקרה אם נתאהב אחד בשניה ? הסתכלתי בעיניו ואז הבנתי. הוא לא חייב לדעת. אם נתאהב אחד אחד בשניה אני אנצח בהתערבות וגם אזכה באהבה. דמיאן הוא האחרון שימכור אותי ויספר לריין כך שאין לו שום דרך לגלות. ככה שני הצדדים יהיו מרוצים.אז כך קיבלתי החלטה. חייכתי אליו חיוך גדול ונעמדתי על קצות אצבעותי ונשקתי לשפתיו.
" אני מסכימה " מלמלתי. לחיוך הענק שהיה עכשיו על פניו אין מחיר. זה היה אותו החיוך של הילד בתמונה. חיוך אמיתי שהאיר את כל פניו. וברגע הזה הבנתי שקבלתי את ההחלטה הנכונה .