מחפש אחרייך אל האור בעינייך- פרק 16

נקודת מבט של שובל.
אני וירדן התעוררנו בבוקר אחרי שכל הלילה העברנו זכרונות הילדות המשותפת שלנו, איך שהיינו מאוהבות במורה החתיך שלנו למתמטיקה בכיתה ז.
ואיך שהיינו יוצאות לגינה הציבורים ונשכבות על הדשא ומדמיינות איך שיום אחד, שנהיה גדולות, יבוא האביר על הסוס הלבן, או במקרה של ירדן- הערס עם המרצדס השחורה.
קמתי מהמיטה, שטפתי פנים וצחצחתי שיניים.
לבשתי גינס נופל קרעים וחולצת בייסיק לבנה ונעלתי סנדלים כאלה ממש יפים שירדן הביאה לי.
שמתי מהניקי מינאז של ירדן ויצאנו מהבית.
פתאום נזכרתי שהיום לעמית יש יום הולדת!!
הרמתי אליו מיד טלפון.
"הלו?" הוא ענה.
"אהוב ליבי!!" צעקתי לטלפון.
"נסיכה שלי" הוא צחק.
"חיים שלי המון המון מזל טוב עד 120 ושנדע זוגיות מאושרת כמו עכשיו" איחלתי לו.
"אהובה שלי אני אוהב אותך". הוא אמר.
"חיים שלי תתכונן להפתעה בהמשך השבוע"חייכתי לטלפון.
ירדו צחקה מהצד.
"טוב אהובי אני חייבת לנתק, נדבר כבר" אמרתי וניתקתי.

"הופה יום הולדת לחבר החתיך" ירדן קרצה.צחקתי.

\"אחותי היה לי כיף אתמול, התגעגעתי לחברה שלי\" ירדן אמרה ושמה יד על הכתף שלי.
\"כן חיים שלי היית חסרה לי. אז מה אם יש לנו חבר, חברות טובות זה לפני הכל\" אמרתי והיא הנהנה.
הגענו לבית ספר וירדן הובילה אותי למחששה כדי לפגוש את אוראל.
\"אהובייייי\" ירדן צעקה לו מרחוק ורצה לחבק אותו.
נשרכתי אחריה בחוסר רצון, מרגישה לא קשורה.
עוז ישב ליד אוראל וחייך כשראה שלא נעים לי.
\"בוקר טוב אלקיים\" הוא צחק.
\"בוקר טוב אדון דמארי\" צחקתי ונתתי לו נשיקה בלחי.
\"פשייי ילדת חווה מה זכינו לכבוד שרואים אותך פה?"
אוראל עקץ אותי ומיד ירדן ועוז שלחו לו מבטים עצבניים.
\"מה כבר אמרתי?\" הוא שאל בחוסר הבנה.
\"יש לה שם אתה יודע\" עוז הגן עליי, חייכתי לתודה.
\"סליחה סליחה, בוקר טוב שובל\" הוא צחק וחיבק אותי.
\"בוקר טוב אוראל\" צחקתי.
היה צלצול וכולנו נכנסנו לכיתה.

\"טוב אז ככה יש לי כמה הודעות לפני תחילת השיעור\" המחנך שלנו הודיע לנו.
\"בעוד שבוע אתם תצאו לטיול שנתי, הטיול יארך יומיים, לילה אחד. אתם תישנו בבית מלון באזור הצפון ויהיו לכם מסלולים, בערב יהיה לכם זמן חופשי להסתובב באזור ולהכיר את המקום\" הוא הוסיף.
יואווו טיול שנתי כמה חיכיתי לזה.
כל הכיתה התרגשה והתלהבה ואז הכלב הזה היה חייב להרוס \"טוב עכשיו כולם להוציא דפים, בוחן פתע בלשון\".
שונאת אותו.

נקודת מבט של עוז.
סעמק מה עכשיו מבחן? בקושי את הא\'-ב\' אני יודע.
התחלתי לעשות את המבחן, מה זה? זה בכתוב בגיבריש
\"פססט שובל\" לחשתי לה. היא הסתובבה אליי.
\"כפרה עלייך תעזרי לי בשאלה הזאת\" ביקשתי ממנה. היא צחקה והתחילה להקריא לי בשקט את התשובה.
\"שובל ועוז מה זה?! צאו מהכיתה שלי עכשיו!\" המורה פתאום צעק.
\"מה עשיתי?\" אני ושובל צעקנו ביחד.
\"העתקתם במבחן\" הוא אמר ולא התייחס אלינו. בן של שרמוטה, הומו, שיסתכל אליי שאני מדבר אליו.
\"אמן תיכחד\" צעקתי עליו ואני ושובל יצאנו מהכיתה.

\"רק בגללך אני מידרדרת\" היא צחקה.
\"אפאפ את מדרדרת אותי, אני ילד טוב ירושליים\" צחקתי.
\"כן כן שמענו\" היא חייכה.
\"וואי? מזלזלת בי?\" צחקתי.
\"אכן\" היא חייכה בערמומיות.
התחלתי לרוץ אחריה בכל בית ספר, סעמק עם הסיגריות האלה.
\"אני בנאדם מעשן!! תאטי\" צעקתי. היא האטה את הקצב.
\"תפסתי אותך\" תפסתי אותה מאחורה והרמתי אותה באוויר.
\"עאעאאא עוז\" היא צעקה.
\"בקשי סליחה\" ניסיתי להכריח אותה.
\"היית מת\" היא צחקה. גם שהיא בידיים שלי יש לה מה להגיד.
\"אז תגידי יפה שלום לשיער שהסתדר לך יפה היום\" צחקתי.
\"אתה באמת חושב שהשיער מעניין אותי?? חמוד אני ילדת חווה, מצידי שיהיה לי חציר וקש בשיער\" היא צחקה.
התחלתי לדגדג אותה.
\"לאלאא אני רגישה עוז פליז די\" היא אמרה בין צחוק לצחוק.
הפסקתי לדגדג אותה, היא הסדירה את הנשימות שלה.
אלוהים למה היא חייבת להיות כזאת יפה?
העיניים שלה משגעות אותי, מכירים את זה שרק מעיניים של מישהו אתם משתגעים?
עוז סתום תפה אתה מדבר שטויות, שתוק כבר.
גם עמית אחלה גבר, לא צריך תסביכים.
\"עוז?עוז?\" שובל נופפה בידה מול העיניים שלי והעירה אותי מהמחשבות.
\"אה?\" שאלתי.
\"הקשבת למה שאמרתי?\" היא שאלה.
\"לא, סליחה, מה אמרת?\" שאלתי.
\"אז ככה, לעמית יש היום יום הולדת ואני רוצה להפתיע אותו, הבעיה שהוא תקוע בבסיס עד עוד שבועיים ואני ממש רוצה לראות אותו, יש לך רעיון למשהו?\" היא שאלה.
\"תפתיעי אותו בבסיס\" הצעתי.
\"יואו אתה גאון, תודה רבה\" היא חייכה וחיבקה אותי, סעמק אני מתאהב בילדה שעד לפני חודשיים שנאתי יותר מכל דבר אחר.
\"טוב חיים שלי אני חייב ללכת, נדבר כבר\" אמרתי וקמתי מהספסל. אני חייב לשכוח מהמחשבה, אני לא אוהב את שובל, היא סתם ידידה טובה.
התקשרתי לאיזה אחת, פרחה, כדי להעביר את המחשבה המפגרת הזאתי.
דפדפתי באנשי קשר שלי \'סתיו אטיאס\' אותה חיפשתי.
\"הלו?\" היא ענתה.
\"מה קורה סתיו?\" שאלתי.
\"עוז חיים שלי, מה זכיתי לטלפון ממך?\" היא התרגשה. שתנוח.
\"סתם אני רוצה לראות אותך\" אמרתי.
\"יש לי בית ריק היום חיים שלי, תבוא\" היא אמרה.
ניתקתי לה.
אז אני מסודר, יש לי בילוי להערב.

היום נגמר, התקדמתי לכיוון הבית שלי.

נקודת מבט של שובל.
הלכתי הביתה, הכנתי לעמית עוגת תותים עם שוקולד, העוגה האהובה עליו.
קניתי לו ספר, אני יודעת שהוא אוהב ספרים.
עליתי לחדר, שמתי שמלה פרחונית קצרה נפוחה כזאת עם כתפיות דקות.
סידרתי את השיער שלי.
התאפרתי בקטנה, עמית אוהב שאני טבעית.
העוגה הייתה מוכנה, לקחתי מפתחות וכסף לאוטובוס ויצאתי מהבית.
עליתי על האוטובוס שהיה כמעט ריק מאנשים, וכעבור שעתיים הגעתי.

נכנסתי בשער של הבסיס, מקום ענק, דשא וספסלים בכל מקום, נשבעת שהייתי חושבת שזה מקום נופש.

התחלתי לשאול חיילים אם הם מכירים את עמית ואם כן, אז איפה החדר שלו נמצא.
התקדמתי לכיוון חדר מאתיים ושש.
חייכתי בהתרגשות, הלב שלי פעם בחוזקה, אם הוא לא יאהב את זה שבאתי לבסיס שלו? לא, הוא אוהב אותי הוא ישמח לראות אותי.
\"עמיתו-\" פתחתי את הדלת בחיוך, החיוך מיד נמחק ודמעות הציפו את עיניי במקום.
עמית שעב שם, כמעט עירום, מתנשק עם איזה אחת, חיילת גם.
\"שובל? מה את עושה כאן?\" הוא היה מופתע.
\"יש לך היום יום הולדת…חשבתי להפתיע אותך\" הבכי כבר השתלט.
\"זה לא מה שאת חושבת, נשבע לך\" הוא ניסה להתגונן.
\"אה לא? אז מה זה?\" שאלתי בבכי.
\"אני מצטער\" הוא הוריד את הראש.
\"אתה הבטחת שלא תפגע בי!! אתה פאקינג הולך ושוכב איתה כי אני קטנה מדי ולא מספקת את הרצונות שלך?!\" הבכי כבר התחלף בכעס, המון כעס.
\"תסלחי לי בבקשה, אני אוהב אותך שובל\" הוא אמר, לרגע המילים שלו העבירו בי צמרמורת.
\"אתה לא אוהב אותי, אתה אוהב את עצמך\" אמרתי בקול קר ושחררתי בחוזקה את היד שלי מהאחיזה שלו.
יצאתי מחוץ לבסיס, בכיתי, עוד פעם פגעו בי, עוד פעם שיחקו בי, מה כתוב לי על המצח בואו תבגדו בי?! פתאום קלטתי שאין לי כסף לחזור הביתה, מי עכשיו יסע עד הצפון כדי להחזיר אותי?! התיישבתי על הספסל, לירדן אין רישיון, אבא שלי בחול ואמא שלי בעולם משלה.
מצאתי את עצמי מחייגת לעוז.
\"הלו\" הוא ענה מתנשף.
\"עוז? אני מפריעה לך?\" שאלתי והתאפקתי לא לבכות .
\"לא, קרה משהו?\" הוא שאל.
התחלתי לבכות.
\"שובל? מה קרה? איפה את?\" הוא ישר שאל.
\"אני בצפון, ואין מי שיחזיר אותי, אתה יכול לבוא? בבקשה?\" בכיתי.

נקודת מבט של עוז.
הגעתי לבית של סתיו, לא אוהב הקדמות של פוצי מוצי אז ישר ניגשתי לעניין.
התחלתי לנשק אותה בפראות, התחלנו להוריד בגדים ופתאום? טלפון. מי זה עם הטיימינג המחורבן הזה?!
הסתכלתי על הצג \'אלקיים\' כן ככה אני קורא לה בטלפון.
עניתי לה.
היא נשמעה לא בסדר,
באיזשהו שלב היא התחילה לבכות.
\"אתה יכול לבוא? בבקשה?\" היא בכתה.
\"בטח אני כבר יוצא אלייך\" אמרתי וניתקתי את הטלפון.
קמתי מהר מהמיטה, התלבשתי ובאתי לצאת מהחדר.
\"אז אתה פשוט הולך עכשיו?\" סתיו שאלה יעני נעלבת.
\"כן, למה מה חשבת? שעכשיו אנחנו ביחד?\" שאלתי ומיהרתי לצאת מהבית.
הפעלתי את האוטו, פול גז עד לצפון.
אחרי איזה שעה וחצי ככה הגעתי.
כבר היה חשוך וקר.
ראיתי אותה יושבת ומחבקת את הרגליים שלה. התקרבתי אליה. היא בוכה ורועדת מקור.
\"שובל? הכל בסדר עכשיו, אני פה\" חיבקתי אותה והנחתי את הגקט שלי עליה.
היא רק בכתה.
\"מה קרה חיים שלי?\" שאלתי.
\"עמית.. הוא..הוא\" היא אמרה תוך כדי בכי.
\"קרה לו משהו?\" נבהלתי. הרי עמית זה החיים שלה, אם הוא חס וחלילה ימות, אני לא יודע איך שובל תסתדר.
\"הוא בגד בי\" הבכי שלה התחזק והיא תפסה לי את החולצה חזק, מרטיבה אותה בדמעות. זה לא עיניין אותי באותו רגע החולצה המזדיינת הזאת.
\"מה הוא עשה?\" שאלתי בשוק.
\"הוא הלך למישהי אחרת רק בגלל שלא הייתי מוכנה לשכב איתו, הוא הבטיח לי שהוא לא יפגע בי\" היא בכתה ונתנה לי בוקסים קטנים בחזה שלא הזיזו לי.
\"בן שלל זונה\" התעצבנתי וקמתי לעבר הבסיס.
\"לא עוז אני מתחננת תישאר פה איתי\" היא בכתה והחזיקה לי את היד בתקווה שאני אחזור לשבת ולחבק אותה.
חזרתי לשבת לידה, היא בכתה, המון, והיא התחילה לספר לי שאתמול הוא ניסה לעשות משהו אבל היא לא נתנה לו. ילדה טובה, למה תמיד אנחנו פוגעים בבנות מבית טוב? כי אנחנו יודעים שאנחנו לא נשיג אותן בחיים?
רציתי לפוצץ את עמית באותו רגע.
היא בכתה.
הסתכלתי עליה, ניגבתי לה את הדמעות עם האגודל שלי.
הסתכלתי על העיניים שלה, הכל כך יפות האלה, הירוקות והמבריקות שעכשיו בגלל הדמעות הפכו לאדומות ונפוחות.
ליטפתי לה את הלחי.
\"ששש די הכל יהיה בסדר, מבטיח לך\" אימצתי אותה לחיבוק.
\"תודה עוז, אתה ידיד מושלם\" היא לחשה.
חייכתי חצי חיוך כזה.

\'רוצה להתאהב
רוצה כבר שהלב
ירקוד מולך ביום וגם בלילה
עינייך היפות
קוראות אלי לבוא
ולבלות איתך את כל חיי\'
(עומר אדם – להיאבד ברוח).