תודה
הדמעות מציפות את עיני,
עוד לילה נגמר ועבר,
יריות מחרישות את אוזני,
עוד גבר נפל והורם,
גופות הם הנוף היחיד,
תותחים ויריות יש תמיד,
פרחים יש רק מחוץ לשערי הברזל,
בשלג ובכפור אנו הולכים,
את צעידת המוות אני הלכתי,
את הצעידה ממנה לא הייתי אמורה לחזור,
הצעידה בה מתו אנשים מול עיני,
בה לא הרשו לנו להפסיק ללכת,
ואז המושיעים הגיעו,
והתקווה הציפה את לבבותינו!
והנאצים כבר לא שלטו בגופינו,
ועכשיו אני… מחייכת.
הו, אלי הטוב שבשמיים,
תודה ששלחת את המלאכים,
תודה שאת חלומנו הגשמת,
תודה שאותנו סוף סוף גאלת,
תודה.
תגובות (2)
צעידת המוות זה נורא -_-
ואמממ… תודה על שנתת לי לקרוא את הסיפור הזה :)
שיר*