למה את הורסת את הכל הקדמה

הדמעות חנקו את גרוני, אני ראיתי אותם אבל הם לא ראו אותי.
אני מדברת על אחותי התאומה שפאקינג התנשקה עם חבר שלי אני לא מאמינה! עמדתי קפואה אז החלטתי לעשות צעד ולזוז מהמקום, הלכתי אליהם עמדתי מאחוריו כמה שניות עד שהיא ראתה אותי ואמרה "זה לא מה שאת חושבת" "אז תתני לי לנחש נכנס לך משו לפה והוא היה צריך לבדוק עם הלשון?!" אמרתי בציניות הדמעות התחילו לצאת לא עצרתי בעדם באתי ללכת ואז תהל תפסה בידי "מה את רוצה?!" שאלתי בקול קר ושבור "רני מצטערת זה לא היה אמור לצאת ככה תגיד משהו" היא אמרה למאור שעמד בצד והשפיל מבט כאשר הסתכלתי עליו "אני מצ.." "אל פשוט אל. מי אני שתפריע לכם??" עצרתי אותו באמצע לא רציתי לשמוע אותו ופשוט רצתי לא ידעתי לאן הדמעות המשיכו לרדת ולרדת עד שנעצרתי והתיישבתי על ספסל שהיה שם ופשוט בכיתי.

~נקודת מבט תהל~
מאור בא להגיד משהו ולינוי פשוט לא נתנה לו היא היא רצה משם שדמעות זולגות מעיניה הסתכלתי על מאור הוא השפיל מבט "הכל בגללך" אמרתי ודחפתי אותו "בגללך היא חושבת שאני חרא של תאומה בגללך היא חושבת שאני התנשקתי איתך" הדמעות חנקו את גרוני, אבל לא בכיתי לא רציתי שיראה שאני חלשה "את יכולת להתנגד" הוא אמר בשיא החוצפה "איך יכולתי להתנגד שאתה תופס אותי חזק ולא משחרר? איך?" כאן נתתי לדמעות לרדת.

~נקודת מבט מאור~
עיניה הירוקות של תהל נצצו. אני מצטער שעשיתי את זה, אני אוהב את לינוי למה עשיתי את זה? איזה מפגר אני! הקשר שלנו היה יפה! וואי אני כזה מטומטם כוסאמק ראיתי שתהל הולכת "לאן את הולכת?" "לחפש את האקסית שלך" כאב לי שהיא אמרה את זה אני אוהב אותה אני אוהב את לינוי "אני כזה מטומטם" צעקתי ונתתי בוקס לקיר.
~נקודת מבט לינוי~
למה כולם בוגדים? למה אני לא יכולה לקבל את זה? למה אני צריכה תמיד להיפגע?
לא עצרתי את הדמעות מלרדת ואז ראיתי דמות מקרבת ניגבתי מהר את הדמעות הדמות התקרבה זהייתי את הדמות
ורציתי לברוח, אבל נישארתי!!